ב"ל 22401-04-19

תקציר

השופטת שקלה בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים וסקרה את חוות הדעת שסיפק המומחה הרפואי, יחד עם תשובותיהם לשאלות המשך. לחוות דעתו של המומחה ניתן משקל משמעותי, שכן מומחים שמונו על ידי בית המשפט נחשבים אובייקטיביים. חוות הדעת שנתן המומחה הרפואי בתיק זה הייתה מנומקת היטב, התבססה על הראיות הרפואיות הקיימות, והשיבה לשאלות העובדתיות שהוצגו. טענת הנתבע כי לשונו של המומחה הייתה מאופקת מכדי להוכיח את הטענה נדחתה. השופט התייחס למקרים קודמים בהם נעשה שימוש בשפה מסויגת זו, אך הטענה עדיין התקבלה. חוות דעתו של המומחה, הגם שהובעה בתחילה בהסתייגות מסוימת, נמצאה כמבססת באופן ברור וחד משמעי קשר סיבתי בין הפגיעה בקרסול של התובע לבין אירוע העבודה הנדון. השופטת הדגישה כי בירור המומחה וחוות הדעת השלישית הסירו כל ספק וכי נטל ההוכחה המוטל על התובע, על פי הדין האזרחי, התקיים. יתר על כן, השופט ציין כי שלושת המקרים אליהם התייחס הנאשם לתמיכה בטיעונם נבדלים ממקרה זה. באותם מקרים קבעו המומחים הרפואיים כי אין קשר סיבתי, ואילו במקרה זה קבע המומחה בבירור את ההפך. לפיכך, בהתבסס על חוות דעת המומחה והראיות הקיימות, קבע השופט כי יש לקבל את התביעה. הנתבע חויב לפצות את התובע בגין הוצאותיו בסך 4,000 ₪, עם אפשרות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם בהתאם.