חדל"פ 23593-03-22

תקציר

בית המשפט יתערב בהחלטת נאמן בתביעות חוב של נושים רק בנסיבות מצומצמות ביותר, שכן הנאמן פועל כזרוע של בית המשפט ובעל שיקול דעת רחב להגן על האינטרסים של כלל הנושים. לנאמן יש סמכות לבחון פסקי דין, לרבות סופיים, במיוחד אם לא התבססו לגופו של עניין. במקרה דנן, החלטת הנאמן שלא להוסיף שכר טרחת עורך דין לתביעת החוב, כפי שביקש הבנק המערער, הייתה סבירה, שכן שכר הטרחה מעולם לא נקבע והיה בה כדי לפגוע בעקרון היחס השווה לנושים. באשר לחוב המשכנתא, שגה הנאמן כאשר הפעיל את סעיף 50 לחוק החוזים וקבע כי תשלום של 615,425 ₪ הפחית את הסכום הנקוב בשטר המשכנתא. מתנאי הסכם המשכנתא ומהחלטות ההוצאה לפועל ובית משפט השלום עולה כי החוב המובטח במשכנתא אינו מוגבל לסכום הנקוב בשטר. במקום זאת, הוא מבטיח כי החייב משלם את כל החובות המובטחים. תחולתו המחמירה של סעיף 50, במקרה זה, פוגעת בשוויון הנושים, שכן ראשית יש לייחס את התשלום להוצאות ולעלויות הכרוכות במשכנתא ובמימוש הנכס, שאינן באות לידי ביטוי בסכום הנקוב בשטר. לפיכך, בית המשפט דוחה את הערעור על החלטת הנאמן ואינו פוסק הוצאות למי מהצדדים.