ע"א 2648/11

תקציר

בערעור ובערעור הנגדי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה משנת 2011, דן השופט י' עמית בעניינו של רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים, שנקבעה לו נכות רפואית מצטברת בשיעור של 39.74%. המערער ערער על פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר, וטען כי אי ההכרה בהכנסותיו הבלתי מדווחות לכאורה כתקליטן, אשר לטענתו השפיעה על חישוב הפסדי השכר. בית משפט קמא קבע את הכנסתו המוכרת על 5,500 ₪ לחודש, בהתחשב בהכנסות חלקיות של DJ, וחישב את הפסד השתכרותו על בסיס נכות תפקודית של 31%. עוד טען המערער כי הצלקת הגופנית שלו הייתה צריכה להביא לפיצוי נכות נוסף ומתח ביקורת על הפיצוי הנמוך בגין נזקים שונים. המשיב הגיש ערעור שכנגד, טען כנגד הכללת הכנסות כלשהן מתקליטן וערער על מלוא הפיצוי שניתן בגין 20 חודשי אי כושר, נוכח חזרתו המוקדמת של המערערת לעבודה. השופט עמית אישר את הממצאים המקוריים, תוך שהוא מציין היעדר ראיות משמעותיות להכנסות התקליטן ומכיר בעקביות עם זהירות שיפוטית מבוססת לגבי תביעות רווחים לא מדווחות. ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות מהותית המצדיקה התערבות, ובמיוחד הדגישה את האתגרים הכרוכים בהוכחת הכנסות לא מדווחות ואת הסיכונים שתביעות אלה מציבות בנוגע לסוגיות מס פוטנציאליות. בסיכומו של דבר, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו מבלי לפסוק הוצאות.