בש"פ 9381/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לעבירת שוד. המערער התקרב לאדם בתחנת דלק, איים עליו בסכין וגנב ממנו 800 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת בא כוח המערער לתסקיר מבחן לבחינת האפשרות לשחרר את המערער לקהילה טיפולית, בנימוק של המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמערער והסבירות לשיבוש הליכי משפט. עוד ציין בית המשפט כי ניסיונות השיקום הקודמים של המערער נכשלו וכי ייתכן שרצונו הנוכחי בטיפול אינו כנה. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שסירב להורות על מתן תסקיר וכי יש לבחון מחדש את הקריטריונים לשחרורו של המערער למוסד גמילה בשלב המעצר. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, והסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. ערכאת הערעור הכירה בכך שאמנם קיימות נסיבות חריגות בהן ניתן לשחרר נאשם לתוכנית שיקום בשלב המעצר, אך מקרה זה אינו נופל בגדר המקרה. בהתחשב בעברו הכושל של המערער בניסיונות שיקום כושלים ובעברו הפלילי הענף, הגיעו בתי המשפט למסקנה כי מעצרו של המערער עד תום ההליכים היה מוצדק.