ת"א 23841-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, בהתאם לנתונים שסופקו: **החלטה: בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט** **בית משפט:** בית משפט השלום בחדרה **צדדים:** * **תובעת ומשיבה:** אברהם פרידייב חברה לבניין בע"מ * **נתבע ומבקש:** שלמה מגורי כהן **הרקע:** ההליך עוסק בתביעה כספית בגין שירותי בנייה שסיפקה המשיבה (התובעת) למבקש (הנתבע). המשיבה טוענת כי השלימה את עבודות הבנייה (בית מגורים דו-משפחתי) על פי הנחיות המבקש, אך הוא נותר חייב לה סכום של 449,720 ₪, ותביעתה הועמדה על 200,000 ₪ משיקולי אגרה. המבקש טוען מנגד כי המשיבה התרשלה, גרמה נזקים, איחרה בסיום העבודות, ולא השלימה את הבנייה כנדרש (ללא תעודת גמר). הוא אף הגיש תביעה שכנגד בגין נזקיו. **טענות הצדדים בבקשה להפקדת ערובה:** * **המבקש (הנתבע):** טוען שהמשיבה הסתירה עובדות מהותיות, לרבות היעדר תעודת גמר, איחור משמעותי, וליקויים. בנוסף, לטענתו, המשיבה קיבלה תשלומים ביתר וסירבה להפחיתם. בשל כך, ונוכח טענותיו לזכות קיזוז העולות על סכום התביעה, מבקש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 50,000 ₪ + מע"מ. * **המשיבה (התובעת):** מבקשת לדחות את הבקשה על הסף בשל הגשתה ללא תצהיר. לגופו של עניין, טוענת כי מדובר בחברה יציבה ובעלת חוסן כלכלי, שיכולה לעמוד בהוצאות. היא מדגישה את סיכויי תביעתה הגבוהים, המגובים בראיות (חשבוניות, הסכם, דו"ח מרכז). לחלופין, טוענת כי הסכום המבוקש (25% מסכום התביעה) מופרז, ויש להסתפק בסכום מינימלי של 2.5% (5,000 ₪). **הדין החל – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999:** * **הכלל:** החוק קובע כי בית המשפט, לבקשת הנתבע, רשאי להורות לחברה-תובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. * **ברירת המחדל:** כפי שנקבע בפסיקה (לרבות רע"א 7687/18 מדינת ישראל – רשות המסים נ' מרעב חסן בניה וסחר בע"מ), ברירת המחדל היא חיוב החברה במתן ערובה, והפטור מכך הוא החריג. הנטל להוכיח את החריג מוטל על כתפי החברה-התובעת. * **החריגים לפטור:** * נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. * החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. 2. **מבחן תלת-שלבי להפעלת סעיף 353א' (רע"א 882/24 רדם אדרת מגורים בע"מ נ' פרוספריטי נ.ש. בע"מ):** * **שלב ראשון: מסוגלות כלכלית:** בוחנים את יכולת החברה לעמוד בהוצאות. יש להביא בחשבון את מצבה הכלכלי, סכום התביעה, מהות ההליך, מורכבותו, הצורך במומחים, ושכר הטרחה הצפוי. הנטל להוכחת יכולת זו הוא **נטל גבוה** (כפי שנקבע ברע"א 237/19 כוכב היובל בע"מ נ' אל-הר הנדסה ובנין בע"מ). * **שלב שני: הצדקת חיוב (אם לא הוכחה מסוגלות):** אם לא הוכחה יכולת כלכלית, נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה. בשלב זה נבחנים זכויות חוקתיות (גישה לערכאות, קניין), תום לב הצדדים, ולעיתים אף סיכויי ההליך (במקרים קיצוניים). * **שלב שלישי: גובה הערובה:** קביעת הסכום הראוי להפקדה. 3. **הגשת בקשה ללא תצהיר:** * **הדין:** תקנה 49(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת כי במסגרת "רשימת בקשות" אין חובה לצרף תצהיר. * **ההלכה:** בית המשפט קבע כי טענת המשיבה בעניין זה דינה להידחות. בהינתן שהנטל להוכחת החריגים נופל על המשיבה, אי-צירוף תצהיר מטעם המבקש אינו גורע מטענותיו המבוססות על כתבי הטענות והדין. **ניתוח ההחלטה על פי העקרונות המשפטיים:** * **החלת ברירת המחדל:** בית המשפט פועל על פי ברירת המחדל הקבועה בסעיף 353א' לחוק החברות ובפסיקה, המחייבת חברה-תובעת להפקיד ערובה, אלא אם הוכחו החריגים. * **הנטל על המשיבה:** בית המשפט קובע כי המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע (שלב ראשון במבחן התלת-שלבי), וכן לא הראתה כי נסיבות העניין מצדיקות פטור מהפקדת ערובה (שלב שני). * **אי-הוכחת מסוגלות כלכלית (שלב ראשון):** * בית המשפט מציין כי המשיבה העלתה טענות בעלמא בנוגע ליכולתה הכלכלית, אך לא הביאה כל **ראיה מוצקה** לכך. * **חידוש/דגש:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי להחלטת המשיבה **להפחית את סכום תביעתה משיקולי אגרה**. זוהי ראיה ראשונית, לשיטת בית המשפט, המצביעה על קשיים כלכליים אפשריים. * **אי-הצדקת פטור (שלב שני):** * בית המשפט דוחה את הטענות הכלליות של המשיבה לגבי סיכויי תביעתה. * **חידוש/דגש:** בית המשפט מדגיש כי המשיבה **לא התייחסה כלל לעובדה שהוגשה נגדה תביעה שכנגד**. הצגת תביעה שכנגד, הכוללת טענות לרשלנות, ליקויים, והפרת חוזה, מעלה סימן שאלה משמעותי לגבי סיכויי התביעה העיקרית, ועלולה להצדיק חיוב בערובה, במיוחד כאשר הנתבע טוען לקיזוז בסכומים העולים על התביעה. * בית המשפט מסכם כי לא מצא את נסיבות המקרה כמצדיקות חריגה מהכלל. * **קביעת גובה הערובה (שלב שלישי):** * בית המשפט דוחה את בקשת המבקש לגובה ערובה של 25% מסכום התביעה, כבלתי ריאלית, ומקבל את טענת המשיבה לגבי סכום מופרז. * **החלטה:** נקבעה ערובה בסך 10,000 ₪, שהם 5% מסכום התביעה. * **נימוק:** ההחלטה מתחשבת בסכום התביעה, התביעה שכנגד, וכן בסיכויי שתי התביעות שאינם ברורים בשלב זה. **סיכום וחידושים משפטיים עיקריים:** 1. **החלת ברירת המחדל של סעיף 353א':** ההחלטה מדגימה את הכלל שנקבע בפסיקה, לפיו חובה על חברה-תובעת להוכיח את זכאותה לפטור מהפקדת ערובה, והנטל להוכחה הוא עליה. 2. **משקל הניתן להפחתת סכום תביעה:** בית המשפט רואה בהחלטת תובעת להפחית את סכום תביעתה משיקולי אגרה, כראיה המצביעה על קשיים כלכליים פוטנציאליים, שיש להם משקל בבחינת הבקשה לערובה. 3. **חשיבות התייחסות לתביעה שכנגד:** ההחלטה מדגישה כי התעלמות מהגשת תביעה שכנגד, הכוללת טענות מהותיות, מהווה כשל מצד התובעת בהרמת נטל ההוכחה לגבי נסיבות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. היעדר התייחסות לכך מחזק את הצורך בהבטחת הוצאות הנתבע. 4. **גישה פרגמטית לקביעת גובה הערובה:** בית המשפט מראה גמישות ופרגמטיות בקביעת גובה הערובה, כאשר הוא שוקל את סכום התביעה, התביעה שכנגד, ואי-הבהירות לגבי סיכויי ההליך, ומגיע לסכום של 5% מסכום התביעה, תוך דחיית הסכומים הקיצוניים שהוצעו על ידי הצדדים. 5. **דחיית טענת היעדר תצהיר:** ההחלטה מבהירה את יישום תקנה 49(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, וקובעת כי הגשת בקשה במסגרת "רשימת בקשות" אינה מחייבת תצהיר. בסופו של דבר, ההחלטה מאזנת בין הצורך להבטיח את זכויות הנתבע לקבלת הוצאותיו, לבין שמירה על זכות הגישה לערכאות של התובעת, תוך יישום הדין והפסיקה הרלוונטיים.