רע"א 1695/18

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 82 לפקודת הנזיקין ובתחולתו על סעיף 4 לחוק הפיצויים בדבר זכויותיהם של עובדים המעורבים בתאונות עבודה. בית הדין בוחן את הפסיקה, ובפרט את פסק הדין בעניין אלגריסי, הקובע כי למועצה לביטחון לאומי (מל"ל) אין זכות להחזר כנגד מעסיק בגין תגמולים ששולמו לעובד בעקבות תאונת עבודה. פסק הדין עומד על כנו כבר שלושים שנה ומייצג פרקטיקה מבוססת. בית הדין מדגיש כי חוק הפיצויים נועד לשלול את זכות השיבה של המל"ל בתביעות שיפוי נגד מעסיקים. לפיכך, עובד שנפגע אינו זכאי לקבל תוספת של 25% מסך הפיצויים ממעסיקו או ממבטחו של המעסיק. פסק הדין מכיר בקשיים בפרשנות החוק, אך מדגיש כי התקדים הקיים וכוונת המחוקק תומכים במסקנה זו. עוד מדגישים השופטים כי התרת פיצוי מוגדל תוביל לפיצוי יתר, המהווה חריג לעקרונות דיני הנזיקין. יתר על כן, חקיקת חוק היסוד אינה נחשבת סיבה מספקת לסטות מהלכת אלגריסי המבוססת. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערער מחויב לכיסוי הוצאות המשיב. השופט מינץ והשופט וילנר מסכימים עם ההחלטה, ומדגישים כי אין להאריך את החריג לפיצוי מוגדל. פסק דינו של השופט עמית מצדיק עמדה זו אף יותר.