עת"מ 24480-12-18

תקציר

העתירה מערערת על שתי החלטות ועדת המכרזים העליונה של משרד הבינוי והשיכון להגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקט בנייה קיים בירושלים מ-158 ל-258. העותרים, בעלי 158 הדירות, טוענים כי ההחלטות אינן סבירות ומבקשים לבטלן. השאלה הראשונה העומדת להכרעה היא האם העתירה, שהוגשה כחמש וחצי שנים לאחר ההחלטה השנייה, נגועה בשיהוי. בית המשפט מוצא כי התנהלות העותרים אינה מעידה על כך שהם ויתרו על זכות הערעור, וכי בכל מקרה אין בסיס לטענת השיהוי האובייקטיבי של המשיבים. אשר על כן, הבקשה להארכת מועד להגשת העתירה מתקבלת. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי אמנם לא היה שינוי נסיבות המצדיק את החלטתה הראשונה והשנייה של ועדת המכרזים, אך ההחלטות היו סבירות לאור האינטרס הציבורי בהגדלת היצע הדירות בירושלים ומימוש הפוטנציאל לציפוף הבנייה בה. אשר להחלטה השנייה, בית המשפט מציין כי חלק מהשיקולים שהובילו אליה לא נבחנו דיים, אך האינטרס הציבורי למקסם את הבנייה במקרה זה גובר על האינטרס לשמור על יציבותן של החלטות מינהליות. לפיכך, העתירה נדחית. עם זאת, בשל התנהלותו החריגה של המשיב, נפסקות הוצאות העותרים בסכום מופחת של 10,000 ₪.