ת"ט 43982-11-16

תקציר

במסגרת פסק דין זה, בית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן, דן בבקשה לביצוע שטר אשר הוגשה על ידי חברת "שיקאגו החדשה עסקי רכב (1997) בע"מ" (להלן: "התובעת") נגד מר עוגייה עטייה (להלן: "הנתבע"). השאלה המרכזית שעמדה להכרעה היא האם התיישנה התובענה בטרם הוגשה. **רקע עובדתי עיקרי:** * ביום 15.5.2016 הגישה התובעת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרתה ביקשה לגבות סך של 150,000 ₪ על פי שמונה שטרי חוב. * שטרי החוב נחתמו על ידי הנתבע כ"עושה השטר", כאשר שבעה מהם בסך 20,000 ₪ ואחד בסך 10,000 ₪. * מועדי פירעונם של שטרי החוב נקבעו בין התאריכים 5.4.2007 ל-5.12.2007. * ב-14.11.2016 הגיש הנתבע בקשת ארכה להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע השטר. * טענתו המרכזית של הנתבע הייתה כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל התיישנות, שכן חלפו כשע נ מהחודשים מאז מועד פירעונם של השטרות ועד להגשת הבקשה לביצוע. * הנתבע טען כי לא קיבל לידיו כל הודעה על הגשת הבקשה לביצוע השטר, ונודע לו על כך רק באוקטובר 2016. * לגופו של עניין, הנתבע טען כי אינו חייב לתובעת דבר, שכן השטרות ניתנו כחלק מעסקת רכישת רכב, ולאחר ששילם את מלוא התמורה, פנה לתובעת בבקשה לקבל את השטרות בחזרה, אך נמסר לו כי אבדו. * בקשות הנתבע הועברו לבית המשפט השלום, ולאחר שלא הוגשה תגובה מטעם התובעת, ניתן ב-4.5.2017 פסק דין המקבל את טענת ההתיישנות ודוחה את התביעה. * בהמשך, ב-7.5.2017, הסכימו הצדדים על ביטול פסק הדין ומתן ארכה לתובעת להגשת תגובתה. * בתגובתה, טענה התובעת כי נערכו הסכמים שונים לרכישת רכבים, אשר כללו שטרי חוב, וכי הנתבע לא שילם את מלוא חובותיו. בנוסף, התובעת טענה כי מועד התביעה הוא מועד הדרישה, שכן הוסכם על תשלום "עם דרישה", וכן כי יש לפרש את טענת ההתיישנות בצמצום. * התובעת צירפה ארבעה הסכמי מכר, אך בית המשפט קבע כי הסכמים אלו אינם רלוונטיים לתובענה הנדונה. **דיון והחלטה בטענת ההתיישנות:** בית המשפט בחן את טענות התובעת וקבע כי לא היה בהן מענה לטענת ההתיישנות. **התיישנות הבקשה לביצוע השטר:** 1. **הוראות החוק:** * **חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958:** סעיף 5(1) קובע כי תובענה כספית מתיישנת בחלוף שבע שנים, החל מהיום בו נולדה עילת התובענה (סעיף 6). * **פקודת השטרות (נוסח חדש):** סעיף 96(א) קובע הוראת התיישנות מיוחדת לתביעות שטריות. לפי הוראה זו, לא יינקטו הליכים על פי שטר חליפין, שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם (לא כמסב) לאחר שעברו שבע שנים מיום היווצרות עילת התובענה. תקופת ההתיישנות כנגד מסב היא שנתיים. * **השוואה:** בעבר, תקופת ההתיישנות לתביעת שטר הייתה חמש שנים (ושנה כנגד מסב). כיום, היא הושוותה לתביעה כספית רגילה (שבע שנים), למעט כנגד מסב (שנתיים). 2. **מועד היווצרות עילת התובענה:** * המבחן המרכזי לקביעת תחילת מרוץ ההתיישנות הוא "עילת התובענה", המתגבשת כאשר קיימות כל העובדות החיוניות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה, או כאשר בידי התובע "כוח תביעה" ממשי. * **לגבי שטרי חוב:** לפי סעיף 55 לפקודת השטרות, מושך השטר מתחייב לפירעונו. עילת התביעה מתגבשת במועד בו ניתן להציג את השטר לפירעון. * **הלכת קורצמן (ע"א 114/62):** נקבע כי החייב אינו מחויב לפרוע את השטר בתחילת היום הנקוב, אלא רשאי לעשות כן בכל שעה סבירה עד סוף היום. מכאן, כי האוחז אינו יכול לטעון לאי-פירעון בטרם חלף יום הפירעון. **עילת התביעה, לפיכך, קמה ביום שלאחר מועד הפירעון הנקוב בשטר.** 3. **החלת הדין על המקרה הנדון:** * שטרי החוב נושא התובענה נושאים מועדי פירעון שבין 5.4.2007 ל-5.12.2007. * על פי הלכת קורצמן, עילת התביעה בגין כל אחד מהשטרות נולדה ביום שלאחר מועד פירעונו. * לדוגמה, עבור השטר האחרון שמועד פירעונו הוא 5.12.2007, עילת התביעה נולדה ב-6.12.2007. * תקופת ההתיישנות הינה שבע שנים. * הבקשה לביצוע השטר הוגשה ב-15.5.2016. * **ממועד פירעון השטר האחרון (5.12.2007) ועד להגשת הבקשה (15.5.2016) חלפו למעלה משבע שנים.** **הכרעה בטענת התיישנות כטענת סף:** * בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל, טענת התיישנות, כטענת סף, מוכרעת על סמך העובדות הנטענות בכתב התביעה והמסמכים המצורפים (במקרה זה, השטרות עצמם) וללא צורך בשמיעת ראיות. * אם ההכרעה בטענת ההתיישנות יכולה לסיים את ההליך, אין הצדקה לקיים בירור עובדתי מקיף. * בית המשפט דחה את טענת התובעת כי יש לפרש את טענת ההתיישנות בצמצום. אמנם, בקבלת טענת התיישנות יש משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, אך כאשר תביעה התיישנה, אין לדון בה לגופה. **סיכום ותוצאה:** * בית המשפט קבע כי התובענה התיישנה עוד בטרם הוגשה. * התביעה נדחתה על הסף. * התובעת חויבה לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **קביעת מועד היווצרות עילת התביעה בשטר חוב:** פסק הדין מדגיש ומיישם את הלכת קורצמן, לפיה עילת התביעה בשטר חוב, לצורך התיישנות, נולדת **ביום שלאחר מועד הפירעון הנקוב בשטר**. קביעה זו משפיעה ישירות על תחילת מרוץ ההתיישנות. * **פרשנות ההסכמים:** בית המשפט ביצע ניתוח מדוקדק של ההסכמים שצורפו על ידי התובעת וקבע כי הם אינם רלוונטיים לתובענה הנדונה, הן מבחינת זהות הצדדים והן מבחינת עסקת הרכב הספציפית. הדבר ממחיש את החשיבות של הצגת ראיות רלוונטיות ומדויקות לבית המשפט. * **נטל הראיה בטענת התיישנות:** בית המשפט חזר על הכלל כי טענת התיישנות נבחנת כטענת סף על בסיס כתבי הטענות והמסמכים, ללא צורך בבירור עובדתי מקיף, אלא במקרים חריגים. * **צמצום בפרשנות טענת התיישנות:** בית המשפט אינו מקבל את הטענה כי יש לפרש את טענת ההתיישנות באופן מצמצם באופן גורף, ומדגיש את מטרותיו הדיוניות של מוסד ההתיישנות. * **השלכות אי-הגשת תגובה:** ההחלטה המקורית, בה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, ממחישה את החשיבות של תגובה בזמן לטענות משפטיות, במיוחד טענות סף. פסק דין זה מבהיר את הדין החל על התיישנות בתביעות שטריות, את אופן חישוב תחילת מרוץ ההתיישנות ואת חשיבות הראיות הרלוונטיות בהתמודדות עם טענת התיישנות.