ת"א 59729-08-20

תקציר

נמצא כי הנתבע פרסם ארבעה פרסומים מכפישים בכתב ואחד בעל פה נגד התובע. הפרסומים הראשון, השני והחמישי, בהם נטען כי התובעת לא נבחרה כדין כנציגת בניין הבית המשותף שלה, בצירוף אמירות בעל פה בהן כינה את התובעת פושעת, רמאית וגנבת, נמצאו כלא נכונות ולא נאמרו בתום לב. הפרסומים היו בצורת מכתבים והודעות שהוצבו בבניין ונשלחו לצדדים שלישיים מסוימים. הפרסום השלישי, בו נטען כי התובעת מנסה להתעשר באמצעות גביית כספים מהדיירים, לא נחשב לשון הרע כלפי התובעת באופן ספציפי. השופטת לא קיבלה את טענת הנתבע כי דבריו מוגנים תחת הגנת האמת, שכן התובע נבחר כנציג בשנים 2018 ו-2019, ולנתבע לא היה בסיס עובדתי לטענותיו. השופט דחה גם את הגנת תום הלב של הנתבע, שכן הוא לא חקר את מעשיו של התובע ולא נכח בישיבות ועד הבניין. תחת זאת, ניהל הנתבע מלחמת לשון הרע נגד התובע ונציגיו האחרים, תוך גרימת נזק שאינו מידתי לכללי הביקורת הלגיטימית. השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪, לצד 2,500 ₪ הוצאות ו-8,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. התובעת, שהגישה את התביעה בשנת 2020, הצליחה חלקית בתביעתה.