ע"א 9382/05

תקציר

במקרה של תאונת דרכים שאירעה ביום 30.6.96, תבעה המערערת הנפגעת פיצויים מהמשיב, מבטח הרכב, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת נסבה על זהות הנהג, שכן המערער טען כי מדובר באחיו, ואילו המשיב טען כי המערער עצמו הוא שנהג ללא רישיון. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערער בקובעו כי הוא נוסע ולכן זכאי לפיצוי. המשיב ערער, אך ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, בנימוק של קושי להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט החוקר, למרות ספקות מסוימים לגבי גרסת המערער לאירועים. למערערת נפסק סך כולל של 9,354,976 ₪, בניכוי ניכויים בגין תשלומים תכופים וקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אשר תוקנו על ידי בית המשפט. פסק הדין כלל גם הוראות בגין הפסדי השתכרות, סיעוד, הוצאות אחזקת רכב וקשיי טיפול, תוך ביצוע תיקונים מסוימים בחישובים. הערעורים התקבלו באופן חלקי, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.