בש"פ 4356/21

תקציר

השופט דחה את הערעור בשל כישלונו של המערער לשכנע את בית המשפט כי שחרורו לא יהווה סכנה לציבור ולא יוביל לשיבוש הליכי משפט. מדובר בעבירות סמים הקשורות להחזקה והובלה של כמויות גדולות של סמים מסוכנים, שבדרך כלל מסתיימות במעצר עד תום ההליכים, למעט חריגים מצומצמים לנסיבות מיוחדות. נסיבותיו של מקרה זה לא נפלו בגדר חריגים אלה. זאת ועוד, השופט לא השתכנע מטענת האכיפה הבררנית, וציין כי מצבו של המערער אינו כרוך במקרים קיצוניים של ניצול לרעה של כוח על ידי המשטרה או התביעה המצדיקים את שחרורו. פרטי המקרה, שנתמכו בראיות לכאורה, ומעורבותו של המערער בפעולות נוספות הקשורות לאקדח ולשימוש הפלילי בו, הצדיקו עוד יותר את מעצרו. בהיעדר מידע מספיק כדי להכריע בטענת האכיפה הבררנית, בחרה השופטת לדחותה, תוך שהיא מדגישה כי דרך הפעולה הראויה לנאשם שיש לעצור היא אכן מעצר. ככלל, פסק הדין מחזק את חזקת המסוכנות במקרים כאלה ומטיל את נטל ההוכחה על המערער להוכיח מדוע יש לשחררו, דבר שלא עשה באופן משכנע.