ע"א 631/78

תקציר

פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מתייחס לסכסוך שכירות מקרקעין בו מעורבים מערער שהוא המשכיר, וכמה משיבים שהם שוכרים. המערערת ביקשה לפנות את המשיבים בגין מספר הפרות של הסכם השכירות, לרבות השכרת משנה של הנכס, הצבת שלט על חלקו החיצוני של הבניין וגרימת מטרדי רעש. בית המשפט מצא כי המשיבים אכן ביצעו הפרות אלה, אך העניק להם סעד מן הצדק, והורה להם לשלם פיצוי מוגדל למערער. הסוגיה המרכזית בערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר מכן לבית המשפט העליון, הייתה האם זכאים המשיבים לסעד מן היושר, ובאילו תנאים. בית המשפט העליון, בהרכב השופט בן פורת, אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר להעניק למשיבים סעד הוגן, אך הגדיל את סכום הפיצוי ל-70,000 ל"י, צמוד למדד וכולל ריבית. ההחלטה התבססה על אופי ההפרות, אשר נמצא כי גרמו נזק מזערי למערערת, וכן על העובדה שהמשיבים לא הוזהרו קודם לתביעה. עם זאת, בית המשפט שקל גם את ההפרות החוזרות ונשנות לאחר הוספת המשיב לתביעה, דבר שהפגין זלזול בהליך השיפוטי. עם זאת, מאחר שהפרות אלה לא נחשבו כצפויות להתרחש בעתיד, ולגרום להפרעה מינימלית, החליט בית המשפט כי סעד הצדק יכול לעמוד עם הגדלה משמעותית של הפיצוי. השופטים ד' בכור וברק הסכימו עם פסק הדין.