מר 1299-09-07

תקציר

פסק הדין דן בכלל לפיו ערעור על גזר דין פלילי אינו מעכב את ביצועו, ובחריגים לכלל זה. הנימוקים העיקריים לביצוע מיידי לאחר גזר הדין הם פקיעת חזקת החפות, קיומה של החלטה שיפוטית מוסמכת וחשש לשלום הציבור. עם זאת, ישנן נסיבות שבהן עיכוב ביצוע גזר הדין מוצדק, כגון כאשר האינטרס הציבורי בכך גובר על פוטנציאל הפגיעה. על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו תוך התחשבות באינטרס הציבורי ובזכויותיו של הנידון. גורמים המשפיעים על ההחלטה כוללים את חומרת העבירה, משך העונש, אופי הערעור וסיכויי הצלחתו, עברו הפלילי של האדם, נסיבותיו האישיות ועוד. פסק הדין מפרט גם את הטענות שהעלו המערערים בשישה עשר מקרים, בדבר השיהוי בביצוע גזרי הדין של פסילה מנהיגה בשל הרשעה בנהיגה בשכרות. טענות המערערים נגעו להיעדר הוראות רגולטוריות ולפגמים בבדיקות הנשיפה שהרשיעו אותם. בית המשפט העליון טרם הכריע ישירות בשאלות אלה, ואישר באופן עקבי החלטות של ערכאות נמוכות יותר שדחו בקשות לעיכוב ביצוע. גם החלטות בית המשפט המחוזי דחו במידה רבה בקשות דומות. השופט בוחן את סיכויי ההצלחה של כל ערעור ואת אופי הטיעונים שהוצגו, ומציין כי על כל מערער להתגבר על משוכות כגון איחור בהגשת ערעורים והצורך לחזור בו מהודאות. ריכוז האלכוהול המצוי אצל המערערים, לעתים קרובות באופן משמעותי מעל המותר בחוק, משפיע אף הוא על ההחלטות. בסופו של דבר, הבקשות לעכב את ביצוע גזרי הדין נדחות בכל המקרים שהוצגו, למעט אחד, בשל גורמים כגון איחור בהגשה, ריכוז אלכוהול גבוה וייצוג קודם על ידי עורך דין. ההחלטה לעכב את מתן גזר הדין בעניינו של אביחי מזור (מס' 1299-09-07) מוצדקת בריכוז האלכוהול הנמוך יחסית ובזמן שכבר ריצה. בפסק הדין מודגש כי חומרת העבירה ושלום הציבור הם בעלי חשיבות עליונה בהחלטות אלה, והפגיעה הפוטנציאלית במערערים גוברת על האינטרס הציבורי.