ת"ד 9812-08-22

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת תאונת דרכים ובפציעת שני אנשים ונזק לרכוש במסעדה. השופט פתח את דבריו בדיון על מתחם הענישה ההולם לעבירות, שבמרכזן שמירה על שלום הציבור וחיי אדם. מידת הפגיעה בערכים אלה נבחנה דרך עדשת נסיבות העבירה והנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. הנסיבות נקבעו כבעלות סף רשלנות גבוה שכן הנאשם עלה על מדרכה ללא הסבר ופגע בסועדים. הנזק שנגרם הוערך כבינוני לקורבן אחד ובינוני-נמוך לשני. מדיניות הענישה במקרים כאלה מכתיבה עונש של ממש, שיכול לנוע בין עבודות שירות למספר חודשי מאסר. בהתחשב בכל ההגשות, השופט סבר כי עונש של פסילה לצד עונש מוחשי הוא המתאים ביותר. משכך, נגזרו על הנאשם שמונה חודשי פסילה מנהיגה בניכוי 50 ימי מאסר מנהליים, ולאחר מכן תקופת מבחן של ארבעה חודשים, המותנית באי ביצוע עבירה חוזרת. בנוסף, חויב הנאשם לשלם פיצוי של 5,000 ₪ לאחד הקורבנות ולהשלים 120 שעות עבודות שירות. השופט גם הזהיר את הנאשם כי כל אי ציות להוראות המבחן עלול לגרור גזר דין. זכות הערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי נשמרה לשני הצדדים למשך 45 יום מיום מתן פסק הדין.