רע"א 39333-04-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: רע"א 39333-04-22 חנה נ' זרבי ואח'** **1. עובדות המקרה ותמצית המחלוקת:** המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לסילוק חוות דעת מומחה בית משפט. התביעה המקורית הוגשה בגין ליקויי רטיבות בחנות, כאשר מקור הרטיבות נטען כי הינו בדירות הנתבעות ו/או ברכוש המשותף. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט. לאחר מספר חילופי מומחים, מונה מר נסים סילק. המבקשת (נתבעת 2) ביקשה לסלק את חוות דעת המומחה, בטענה כי היא אינה רלוונטית, נערכה בדרך שגויה, ומהווה הצעת מחיר לביצוע עבודה שכבר בוצעה. בית משפט השלום דחה את הבקשה, וקבע כי יש להגיש שאלות הבהרה או לזמן את המומחה לחקירה. המבקשת ערערה על החלטה זו. **2. העקרונות המשפטיים המרכזיים:** * **התערבות ערכאת ערעור בהחלטות ביניים:** זהו העיקרון המרכזי שעומד בבסיס ההחלטה. בית המשפט המחוזי הדגיש את ההלכה הפסוקה והמושרשת, לפיה ערכאת ערעור מתערבת בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית רק במקרים נדירים. המקרים החריגים הם כאשר דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, לגרום נזק ממשי, או להוביל לקיום הליך מיותר או שגוי. (סעיף 7(א) להחלטה). * **סמכות בית המשפט הדיוני בניהול התיק:** ההחלטה האם למחוק חוות דעת מומחה היא החלטה דיונית-ניהולית, המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ערכאת ערעור תתערב בכגון דא רק כאשר ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין. (סעיף 7(א) להחלטה). * **הליך להצגת חוות דעת מומחה:** ההחלטה מדגישה את ההליך המקובל בנוגע לחוות דעת מומחה. לאחר הגשת חוות הדעת, עומדת לבעלי הדין הזכות לשלוח שאלות הבהרה למומחה, ובמידת הצורך, לזמנו לחקירה בבית המשפט. בית המשפט השלום לא קבע "מסמרות" בנוגע לחוות הדעת, והשאיר פתח להבהרות ובדיקה נוספת. (סעיפים 4, 5, 7(ב) להחלטה). * **הבחנה בין דיון לגופו לבין הליכים מקדמיים:** המבקשת ביקשה בנוסף לערעור, להורות על תחילת דיון לגופו של עניין. בית המשפט קבע כי אין זה המקום במסגרת בקשת רשות ערעור זו לדון בנושא משך הזמן שהוקדש להליכים מקדמיים. קביעת ישיבות קדם משפט נוספות היא החלטה ניהולית-דיונית של הערכאה הדיונית, שיש לה שיקול דעת רחב בעניינה. (סעיף 7(ב) להחלטה). **3. חידושים משפטיים (ככל שניתן להסיק מההחלטה):** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהפכניים, אלא בעיקרה מיישמת ומדגישה עקרונות דיוניים קיימים ומושרשים. עם זאת, ניתן להדגיש את ההדגשה המפורשת של: * **החשיבות של ניהול הליך יעיל וחסכוני:** למרות שההחלטה לא התערבה בשיקול דעת בית משפט השלום, היא מאמצת את הגישה המעודדת הגעה להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, כפי שהוצע על ידי בית המשפט ביום 4.7.21. הצעה זו, הכוללת בחינה של התיקונים שבוצעו, עלויות, ואפשרויות לפתרון מחלוקות, משקפת גישה דיונית שמטרתה לצמצם את היקף המחלוקות ולהביא לסיום מהיר ויעיל של ההליך. (סעיף 4 להחלטה). * **הדרישה להצדקה מיוחדת להתערבות ערעורית בהחלטות ביניים:** ההחלטה חוזרת ומדגישה כי אי התערבות בהחלטות ביניים היא הכלל, וכי יש להוכיח השפעה ממשית, נזק ממשי, או הליך מיותר/שגוי על מנת להצדיק ערעור בשלב זה. זוהי הגבלה חשובה על השימוש בבקשות רשות ערעור, המבקשת למנוע "חפירות" דיוניות מיותרות. (סעיף 7(א) להחלטה). **4. פרשנות לטענות המבקשת:** * **טענת אי-רלוונטיות ו"הצעת מחיר":** בית המשפט לא קיבל את הטענה כי חוות הדעת אינה רלוונטית או מהווה הצעת מחיר. ההחלטה מבהירה כי גם אם ישנם פגמים או נקודות שהמומחה לא התייחס אליהן, הדרך לטיפול בכך אינה סילוק החוות דעת, אלא שימוש בכלים הדיוניים הקיימים, כגון שאלות הבהרה או זימון המומחה לחקירה. (סעיף 5 להחלטה). * **טענות פרוצדורליות (תקנה 134, הגשת חוות דעת):** גם טענות אלו, שנוגעות לאופן הגשת חוות הדעת ולמועדים, נדחו במסגרת החלטת בית משפט השלום, וההחלטה הנוכחית לא מצאה מקום להתערב בהחלטה זו. הדגש הוא על כך שניתן לטפל בחוסרים אלו במסגרת ההליך הדיוני המתמשך. (סעיף 6 להחלטה). **5. סוף דבר:** בקשת רשות הערעור נדחתה. ההחלטה מדגישה את עקרון ההתערבות המוגבלת של ערכאת ערעור בהחלטות ביניים דיוניות-ניהוליות של הערכאה הדיונית. ההחלטה מאמצת את עמדת בית משפט השלום, כי הדרך הנכונה לטפל בליקויים או אי-התאמות בחוות דעת מומחה היא באמצעות הכלים הדיוניים המקובלים (שאלות הבהרה, חקירה), ולא על ידי סילוקה. בכך, ההחלטה תומכת בניהול הליך יעיל, תוך שמירה על זכויות הצדדים ומתן הזדמנות לבירור מלא של המחלוקות.