ע"פ 8169/20

תקציר

במקרה משפטי זה, החליטו השופט נ' הנדל והשופט א' ברון, כנגד דעתו החולקת של השופט י' אלרון, לבטל את הרשעתם של שני מערערים שהורשעו תחילה בסיוע להפרת אמונים. המערערים, העוסקים ביבוא תוספי תזונה, הודו במתן כרטיסי שי למהנדסי מזון בשירות המזון הארצי, ובכך יצרו ניגוד עניינים בעת שביקשו היתרי יבוא. השופט הנדל הדגיש כי למרות שהעבירה פגעה באמון הציבור, הפגיעה בפועל הייתה מזערית שכן לא הוכח יחס מועדף. יתר על כן, פוטנציאל הפגיעה ברישיונותיהם המקצועיים של המערערים ובנסיבותיהם האישיות, לרבות גילם והיעדר עבר פלילי, נחשבו מהותיים דיים כדי להצדיק אי הרשעה. השופטת ברון חזרה על תחושה זו, וביטלה את החומרה שהוחלה בתחילה על ידי בית משפט קמא, אשר הדגיש בטעות כוונה להטיה שאינה קיימת בכתב האישום המתוקן. מנגד, השופט אלרון טען כי המשך ההרשעה חיוני כדי להוקיע את הפרת האמונים ולשמור על טוהר המידות הציבורי, למרות שהכיר בכך שמדובר בסכומים קטנים. עם זאת, הנדל וברון הגיעו למסקנה כי הנסיבות החריגות והפגיעה הפוטנציאלית במערערים גוברות על שיקולי האינטרס הציבורי, והציעו אי הרשעה תוך תמיכה בעונשים שהוסכמו במקור בהסדר הטיעון, למעט הקנסות והמאסר על תנאי.