ע"פ 4196/23

תקציר

בשנת 2019 הוגש כתב אישום נגד המערער, עורך דין במקצועו, בגין זיוף, שימוש במסמכים מזויפים וגניבה בידי מורשה. בעקבות הסגרתו מבלארוס הוגש כתב אישום חדש, והסנגוריה הציבורית מינתה אותו לעורך דין. לאחר שורה של חילוקי דעות, ביקש המערער לשחרר את בא כוחו, ובקשתו הבאה לייצוג עצמי נענתה. לאחר מכן הגיש המערער בקשה לפסול את השופט, תוך שהוא מציין מספר מקרים של משוא פנים, לרבות התנהלות השופט במהלך דיונים, סירוב לקבל ראיות וניגוד עניינים לכאורה בשל מעורבות משרד עורכי הדין המייצג אותו בעניינים אזרחיים. השופט דחה את הבקשה, והמערער ערער. ערכאת הערעור דחתה את הערעור בקובעה כי התנהלותו הפרוצדורלית של השופט והחלטותיו אינן מצדיקות פסילה. זאת ועוד, מעורבותו של משרד עורכי הדין של המערער בעניינים אזרחיים שאינם קשורים לתיק הפלילי הנדון לא היוותה עילה מוצדקת לפסילה, מה גם שהמשרד הבהיר כי אינו מייצג את המערער בהליך הפלילי. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, בקובעו כי אין עילה, לרבות מראית עין של צדק, לפסול את השופט.