עת"מ 214/08

תקציר

העתירה מערערת על החלטת המשיבים להטיל עיקול מנהלי על חשבונות הבנק של העותרת בגין חובות ארנונה בסך של כ-3 מיליון ₪ הקשורים לקניינה של העותרת. העותר טוען כי החוב שנוי במחלוקת והשעבוד אינו סביר. המשיבים טוענים כי פעולתם חוקית. בית המשפט מוצא כי למשיבים סמכות להטיל את השעבוד וכי החלטתם הייתה סבירה. ראשית, לשון פקודת העיריות מחייבת תשלום ארנונה במועד, ללא קשר לערעורים תלויים ועומדים, ופרשנותו של העותר אינה נתמכת בפסיקה או בהיסטוריה החקיקתית של הפקודה. שנית, בעוד שהליכי גבייה מנהליים צריכים להמתין באופן אידיאלי להכרעה בהשגות או בערעורים כדי לשמור על יציבות בגביית המסים, תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק, והוא אינו יכול לאמץ את עמדת העותר ללא בסיס חקיקתי ברור. שלישית, סבירות החלטת המשיבים נבחנת על פי עקרונות המשפט המינהלי, ובית המשפט מגיע למסקנה כי המשיבים פעלו באופן סביר על סמך הראיות. בנוסף, טענות העותרת בדבר הבעלות והמיסוי על הנכס, אף שהן חזקות, אינן גוברות בשלב זה על עמדת המשיבים. דחיית העתירה מתבקשת, והעותר נדרש לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.