ד"מ 5178/08

תקציר

התובע, עובד עזר לשעבר של הנתבעת, תבע הפרשי פיצויי פיטורים, ניכוי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי דמי הבראה, הפרשי פדיון חופשה שנתית ודמי חגים. התובע עבד אצל הנתבע מיום 23.5.2004 ועד ליום 12.3.2007, עת פוטר, ולא הייתה מחלוקת כי היה זכאי לתשלומים האמורים. עם זאת, הצדדים חלקו על הבסיס שעל פיו יש לחשב זאת, ובפרט האם משרתו של התובע הייתה במשרה חלקית או באחוזים גבוהים יותר. בית הדין קיבל את טענת התובע כי עבד באופן קבוע מעבר לחצי משרה, וכי קביעת שכרו על בסיס מחצית משרה אינה תקפה וגורעת מזכויותיו לפי חוק פיצויי פיטורים. זאת ועוד, טענת הנתבעת כי התובעת הועסקה במשרה חלקית לא התקבלה. בית הדין קבע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים של התובע, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית על בסיס 86% מתפקידו. בקשתו של התובע לדמי חגים נדחתה מאחר שבית הדין קבע כי הוא עובד חודשי ולא יקופח כלכלית בחגים. לפיכך, התביעה התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם לתובע 3,956.69 ₪ הפרשי פיצויי פיטורים, בתוספת 50% ריבית מיום 12.3.07; 1,782 ש"ח דמי הודעה מוקדמת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד; 1,417 שקל הפרשי דמי הבראה, בתוספת ריבית; והפרשי פדיון חופשה שנתית בסך 1,735 שקל, בתוספת ריבית. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע 1,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.