ע"א 6825/98

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 17.7.2001 התייחס בית המשפט לערעורה של המערערת על החלטת רשויות מס ערך מוסף (מע"מ) לעכב כספים ששולמו על חשבוניות פיקטיביות. בתחילה טען המשיב כי יש לדחות את הערעור לפי סעיף 85, המחייב תשלום מלא של מיסים שאינם שנויים במחלוקת בטרם ניתן יהיה לדון בערעור, אך טענה זו נדחתה מאחר שלא הועלתה בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן בחן בית המשפט האם לרשויות המס יש זכות חוקית לשמור כספים ששולמו על סמך חשבוניות כוזבות, כאמור בסעיף 50(א) לחוק, המאפשר הטלת כפל מס כאמצעי הרתעה מפני הונאת חשבוניות. הוראה זו מבטיחה הכנסות מדינה ומשמשת אמצעי מניעה מפני הונאות מס עתידיות. חרף טענת המערער, אישר בית המשפט את זכותן של רשויות המס לשמור כספים שנועדו להבטיח תקבולים ציבוריים, גם אם לא הוטלו קנסות נוספים על פי הסכם עדי המדינה. ההסכם התמקד בהתחייבויות עתידיות ולא רמז על החזר של סכומים שנגבו בעבר. בית המשפט דחה את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, בהסכמת הנשיא א' ברק והשופטת ט' שטרסברג-כהן.