עפ"ת 74703-01-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, תוך הסתמכות בלעדית על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי מקיף של פסק דין עפ"ת 74703-01-23 יוסף נ' מדינת ישראל** **1. מבוא והמסגרת הנורמטיבית:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, דן בערעורו של אורי יוסף (להלן: "המערער") על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. בית המשפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בשתי עבירות תעבורה חמורות: * **נהיגה ברכב כאשר רישיון הנהיגה פקע:** עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961. * **נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף:** עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970. ההגנה בערעור כוונה כנגד עונש המאסר בפועל והפסילה בפועל שהוטלו על המערער, ואילו המדינה (המשיבה) יוצגה על ידי פרקליטות מחוז חיפה – פלילי. **2. העובדות הרלוונטיות והשתלשלות ההליכים:** * **מועד ביצוע העבירות:** 20/5/20. * **מועד פקיעת רישיון הנהיגה:** 20/12/04, דהיינו כ-18 שנים לפני מועד ביצוע העבירות. * **הכרעת בית משפט קמא:** הרשעת המערער על פי הודאתו. * **גזר דין בית משפט קמא:** 6 חודשי מאסר בפועל (שירוצו בעבודות שירות), 6 חודשי מאסר על תנאי, פסילה בפועל של 24 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים, וקנס בסך 3,000 ₪. * **מוקד הערעור:** התנגדות המערער לעונש המאסר בפועל והפסילה בפועל. **3. עקרונות משפטיים ונימוקי ההחלטה:** בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וביסס את החלטתו על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: * **היקף התערבותה של ערכאת ערעור:** כב' השופט דאוד הדגיש את הכלל המשפטי לפיו התערבותה של ערכאת ערעור בעונש מוגבלת למקרים בהם העונש סוטה באופן ניכר מהראוי או שנפלה בו טעות. התערבות כזו אינה נדרשת כאשר גזר הדין מנומק ומפורט, ולוקח בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים (פסקה 7). * **חומרת עבירת הנהיגה ללא רישיון:** בית המשפט הדגיש כי נהיגה ללא רישיון משמעותה סטטוטורית נהיגה ללא כישורי נהיגה, המהווה סיכון לזולת. בהיעדר ביטוח, הדבר עלול להטיל פיצוי נפגעים על הציבור (פסקה 8). * **חומרה יחסית של נהיגה ברישיון פקוע:** בעוד שכל נהיגה ללא רישיון פסולה, חומרתה של נהיגה ברישיון פקוע (בניגוד לנהיגה ללא רישיון כלל) מתבטאת בעיקר באי-ציות לחוק וסיכון פוטנציאלי לציבור, אשר גובר ככל שתקופת הפקיעה ארוכה יותר. במקרה זה, פקיעת הרישיון נמשכה 18 שנים (פסקה 9). * **התנהגות המערער כגורם מחמיר:** בית המשפט התייחס בחומרה להתנהלותו החוזרת ונשנית של המערער: * **משך הפקיעה:** 18 שנים. * **חוסר ציות לחוק:** התעלמות מוחלטת מהחוק ומוראו, כפי שהודגם בבחירתו לנהוג ללא רישיון. * **היסטוריה פלילית ענפה:** 89 הרשעות קודמות, הכוללות עבירות דומות. המערער לא חדל מנהיגה ללא רישיון ואף נהג ללא ביטוח. * **התנהגות במהלך ההליך:** ביצוע עבירה דומה נוספת אף במהלך ניהול ההליך המשפטי, בעודו מבקש להסדיר את רישיון הנהיגה. התנהגות זו מעידה על אי-הרְתָעָה מהסנקציות הקודמות. * **החלטה מודעת:** בחירה מודעת להמשיך בביצוע עבירות תעבורה ולסכן את ביטחון הציבור (פסקה 9). * **הפסיקה המחייבת:** בית המשפט התבסס על מגוון פסקי דין רלוונטיים, ביניהם: * **ע"פ 7190/15 מדינת ישראל נ' סלוצקי:** קובע את גבולות התערבותה של ערכאת ערעור. * **רע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל:** עמד על המשמעות והסיכון הכרוכים בנהיגה ללא רישיון, ובפרט בהיעדר ביטוח. * **רע"פ 9455/17 אזולאי נ' מדינת ישראל:** מקרה דומה של עבירות חוזרות, שם הוחלט על ענישה מחמירה. * **רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (אף המוזכר בפסקה 9 ו-11):** קבע כי חמלה יתרה כלפי עבריין סדרתי של נהיגה ללא רישיון וביטוח, מהווה התאכזרות כלפי הציבור. נדחתה הטענה כי העונש אינו מוצדק נוכח אי-גרימת פגיעות פיזיות, והודגש כי העבירות מצדיקות ענישה מחמירה. * **התחשבות בנסיבות מקלות (והמנופים):** * **רפורמת רישוי נהיגה:** בית המשפט הכיר בכך שהרישיונות בתוקף עד גיל 70 (רפורמה החל מ-1/10/2021), אך הדגיש כי המערער נהג כאשר רישיונו פקע עוד בשנת 2004. * **חובות כספיים:** בית המשפט קמא שקל, ואף בית המשפט המחוזי התייחס לכך, כי חלק מהמניעה של המערער לחדש את רישיונו נבע מחובות כספיים. עם זאת, אף על פי שחל תיקון בחוק ההוצאה לפועל שביטל הגבלות מסוימות, המערער לא הסדיר את רישיון הנהיגה. * **קורס נהיגה בסיסי:** המערער צירף אישור על סיום קורס בסיסי בנהיגה נכונה, אך בית המשפט קיבל זאת כהשלמה בלבד ולא כגורם המצדיק ביטול המאסר. * **עבודות שירות:** בית המשפט ציין כי עצם העובדה שהוחלט על ריצוי המאסר בעבודות שירות, ולא במאסר מאחורי סורג ובריח, מהווה הקלה מסוימת. **4. חידושים משפטיים או הדגשים מיוחדים:** * **הדגשת הקשר בין התנהגות חוזרת לבין חומרת העונש:** פסק הדין מדגיש בצורה ברורה את הקשר הסיבתי בין היסטוריית העבירות החוזרות של המערער, משך הזמן הממושך שבו נהג ללא רישיון, והתעלמותו המופגנת מחוקי התעבורה, לבין ההחלטה להותיר את עונש המאסר בפועל על כנו. * **הקשר בין אי-ציות חוקי לסיכון ציבורי:** בית המשפט אינו רואה רק עבירה פורמלית של נהיגה ללא רישיון, אלא מעמיד את הסיכון הממשי לביטחון הציבור כגורם מרכזי בהחלטתו. הציטוט מפסק הדין בעניין מסעוד (פסקה 9) מדגיש זאת: "רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש." * **פרשנות "חזרה לסורו":** בית המשפט רואה בביצוע עבירה דומה אף במהלך ההליך המשפטי, עדות ברורה לכך שהמערער "חוזר לסורו", וכי הסנקציות הקודמות לא הביאו אותו לכלל שינוי התנהגותי. * **הגבולות בין הקלה לנסיבות מחמירות:** אף על פי שהובאו נתונים על חובות כספיים ועל ביטול ההגבלות, בית המשפט מראה כיצד נתונים אלו, בהיעדר הסדרה בפועל של הרישיון, אינם גוברים על הצורך בענישה מרתיעה, במיוחד לאור הישנות העבירות. **5. סיכום והשלכות:** בית המשפט המחוזי אישר את גזר דינו של בית משפט השלום, ודחה את הערעור. ההחלטה מדגימה כיצד עבר פלילי עשיר, במיוחד בעבירות תעבורה חוזרות, משמש כערובה להטלת עונשים מחמירים, לרבות מאסר בפועל, גם כאשר מדובר בעבירות שעונשן המינימלי עשוי להיות נמוך יותר. הדגש הברור הוא על חובתו של בית המשפט להגן על שלום הציבור, ולמנוע ממי שאינו מציית לחוק, ועלול להוות סיכון, להמשיך ולהוות סיכון זה. החלטה זו מחזקת את הגישה המחמירה כלפי נהגים חוזרים ועברייני תעבורה, ומבהירה כי "מחיקת" עבירות קודמות לא תמיד מבטיחה המשך התנהגות נורמטיבית, אלא דורשת לעיתים קרובות ענישה אפקטיבית. **6. סוף דבר:** ערעור המערער נדחה. הממונה על עבודות שירות התבקש לקבוע מועד חדש לתחילת ריצוי העונש.