תב"ע מט/586 - 3

תקציר

המקרה סובב סביב מורה שעבד בבית ספר מסד בע"מ וסכסוך שלו עם בית הספר ומנהלתו, דיצה גושן. המורה טוענת כי גושן, כבעלת מניות הרוב והמנהלת, ניהלה את בית הספר כגוף בפני עצמו, דבר המצדיק את הסרת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על מעשי בית הספר. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להרים את מסך התאגיד. היה ידוע כי גושן, כדמות הדומיננטית בבית הספר, השפיע על קבלת ההחלטות, אך הדבר נתפס כטבעי לאור מעורבותם הרדומה של בעלי מניות אחרים. בית המשפט הדגיש את האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, אותה יש לכבד, במיוחד ללא ראיות להונאה או שימוש לרעה. טענות התובע בדבר טובת הציבור וערבוב הנכסים לא הוכחו. לא הייתה שום הוכחה למעשים פסולים מצד גושן, והיא גם לא הסתירה את קיומו התאגידי של בית הספר. יתר על כן, סגירת בית הספר והנושאים הקשורים להטבות לעובדים נחשבו מובנים לאור הקשיים הכלכליים ומצב העבודה הבלתי סדיר של התובע. פסק הדין דחה את כל הטענות נגד גושן, ובמקום זאת הורה לתובע לשלם לגושן 1,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות.