ו"ע 54436-11-10

תקציר

הערעור מתייחס להגדרת חברה כ"איגוד מקרקעין" לפי חוק מיסוי מקרקעין ולהשלכות המס של הגדרה זו. המערערים טענו כי פעילות החברה כללה לא רק החזקת נדל"ן, וכי חלק מנכסיה אינם מקרקעין. לכן, אין להגדיר את החברה כאיגוד מקרקעין. בית המשפט פתח וציין כי ההגדרה של איגוד מקרקעין מבוססת על הנכסים המוחזקים על ידי האגודה ולא על אופי פעילותה. בית המשפט מצא כי מדיווחי החברה לרשויות ולציבור עולה כי מרבית נכסיה הם נדל"ן. למרות שהמערערים לא היו מנועים מלטעון אחרת, בית המשפט מצא את טענותיהם כבלתי מספקות ובלתי משכנעות. בית המשפט קבע כי אופי פעילותה של חברה ואופי החזקותיה - החזקה פסיבית או אקטיבית בנכסים - אינם רלוונטיים להגדרת איגוד מקרקעין. אלא, יש להחיל את מבחן הזיקה ותכלית הנכסים. עוד קבע בית המשפט כי המבחן הכמותי, הקובע האם שווי נכסים שאינם נכסי נדל"ן עולה על 10% משווי החברה, אינו מספיק כשלעצמו ויש לשלבו עם מבחן איכותני. המערערים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להראות כי לחברה היו נכסים שאינם תלויים באחזקותיה במקרקעין ושימשו לייצור הכנסה. לפיכך, הערעור נדחה. החברה הוגדרה כאיגוד מקרקעין, והמערערים חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.