עמ"ה 546/04

תקציר

פסק הדין דן בערעור של זוג נשוי, ששינה את כתובתו הרשמית לעכו כדי ליהנות מפטור ממס לתושבי יישובי גבול הצפון. בית המשפט נדרש להכריע האם הצליחו המערערים להוכיח כי עכו הפכה למרכז חייהם היחיד, ובכך לזכות אותם בפטור ממס. פסק הדין מדגיש כי יש לפרש את הטבות המס באופן צר כדי לשמור על שוויון בין הנישומים. המערערים לא עמדו בדרישת התושבות להטבת המס משום שהחזיקו דירה במקום אחר, נצרת, אליה יכלו לחזור בכל עת. ממצא זה נתמך בנתונים אובייקטיביים שונים, ובהם דפוסי צריכת המים והחשמל, שהצביעו על המשך מגורים – לפחות חלקית – בדירה בנצרת. בנוסף, בעדויות המערערים נמצאו סתירות בנוגע להסדרי המגורים של בנם, דבר שערער עוד יותר את אמינותם. בית המשפט דחה גם את טענת האפליה של המערערים, שלא הייתה מפורטת דיה ונעדרה ראיות תומכות. בסיכומו של דבר נדחה הערעור, והמערערים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 7,000 ₪.