בג"צ 1860/13

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי שלא לערער על פסק דין של בית המשפט הצבאי ולמשוך בקשה להארכת מועד לערעור על פסק דין זה. העותרים טוענים כי החלטות הפצ"ר היו בלתי סבירות ובלתי חוקיות. הם מבקשים מבית המשפט להורות לפצ"ר לערער על החלטת בית המשפט הצבאי. השאלה הראשונה העומדת בפני בית המשפט היא האם החלטת הפצ"ר שלא לערער הייתה סבירה וחוקית. בית המשפט קבע, כי אף שבסמכותו של הפצ"ר להחליט אם לערער אם לאו, החלטתו שלא לערער על החלטת בית המשפט הצבאי אינה סבירה משום שהיא התבססה על סברה מוטעית כי הושגה הסכמה עם המשיבים להימנע מערעור. עם זאת, חוסר הסבירות של החלטה זו אינו כה מהותי עד כי על בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של הפצ"ר בעניין זה. השאלה השנייה העומדת בפני בית המשפט היא האם החלטת הפצ"ר למשוך את הבקשה להארכת מועד הייתה סבירה. בית המשפט מצא כי החלטה זו שגויה, שכן הפצ"ר שקל רק סיבה אחת לעיכוב בהגשת הערר – שהיא נבעה מתקלה בפרקליטות הצבאית – ולא הביא בחשבון שיקולים אחרים, כגון האינטרס הציבורי בערעור על פסק הדין. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא יהיה זה נכון כעת להורות לפצ"ר להגיש בקשה חדשה להארכת מועד משום שחלף זמן רב מדי מאז המועד האחרון להגשת ערר, ועקרון סופיות הדיון גובר על שיקולים אחרים. לפיכך נדחתה העתירה.