ע"פ 212/72

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט האחרון הרשיע נהג אוטובוס בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים שבה נהרג הולך רגל. פסק דינו של בית המשפט העליון ביטל את הרשעתו של בית המשפט המחוזי. להלן פרטי המקרה. התאונה אירעה בעת שהנאשם נהג באוטובוס בכביש ישר דו מסלולי בבאר שבע, לכיוון צפון לכיוון מרכז העיר. הולכת הרגל, נערה בת 17, חצתה את הכביש ממערב למזרח, בנקודה של כשני מטרים מדרום למעבר חצייה מסומן. שני אוטובוסים חנו מקצה לקצה בסמוך למעבר החצייה, ואוטובוס שלישי, נהוג על ידי דוד בזק, התקרב לתחנה במהירות איטית מאוד (5-7 קמ"ש). כשהגלגלים הקדמיים של האוטובוס של בזק הגיעו למעבר החצייה, הולך הרגל, שעמד על המדרכה, רץ לפתע אל הכביש במטרה לחצות אותו באלכסון. בזק הצליח לעצור את האוטובוס בזמן, אך הולך הרגל המשיך לרוץ וחצה את נתיב האוטובוס של הנאשם, שעקף את האוטובוסים החונים. למרות מאמציו של הנאשם לבלום ולסטות שמאלה, פגע צדו השמאלי הקדמי של האוטובוס בהולכת הרגל, במרחק של כתשעה מטרים מהקצה המזרחי של מעבר החצייה, וגרם לה למות. בית משפט השלום זיכה את הנאשם, תוך שהוא מציין את רשלנות הנפגע כגורם העיקרי לתאונה. בית המשפט המחוזי ביטל זיכוי זה והרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות. בית המשפט המחוזי טען כי הנאשם היה צריך לצפות את הופעתו הפתאומית של הולך רגל פזיז וכי נהיגה במהירות של "פחות מ-30 קמ"ש" הייתה מאפשרת לו למנוע את התאונה. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך וביטל את הרשעתו של בית המשפט המחוזי. השופטים קבעו כי בנסיבות העניין, אף נהג סביר לא יכול היה לצפות את התנהגותו הרשלנית ביותר של הקורבן כשחצה את הכביש באותו רגע ובאופן ספציפי. התנהגותה של הולכת הרגל, שתוארה כ"גובלת באי ידיעה", נמצאה כסיבה העיקרית למותה, והנאשם לא נשא באחריות מאחר שלא ניתן היה לצפות אותה באופן סביר. בנוסף, ציין בית המשפט כי מהירות נסיעתו של הנאשם, המוערכת בכ-31.680 קמ"ש, אינה מופרזת בהתחשב בנסיבות, ולא ניתן לייחס את התאונה לנהיגה בחוסר זהירות. פסק דינו של בית המשפט העליון הדגיש את רשלנותו התורמת החמורה של המנוח וקבע כי אין די ראיות לביסוס הרשעתו של בית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך הוחזר זיכויו המקורי של הנאשם על ידי בית משפט השלום, ובוטלו העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי.