ת"א 1662/05

תקציר

בעלי דירה בבני ברק, ישראל טובה ויוסף, המתגוררים בארה"ב, השכירו את נכסיהם למספר שוכרים במהלך השנים. בשנת 2001 הושכרה הדירה לריקל וייס. ריקל זייף חוזה מכר ומישכן את הדירה בבנק לאומי כדי לקבל הלוואה. בנק לאומי הנפיק צ'ק לטובה וליוסף, שהיה אמור להימסר להם באמצעות ריקל. אלא שבסופו של דבר הופקד הצ'ק בחשבון של פוגל מאיר, בסיועו של חיים שכטר, שהיה לו ייפוי כוח על החשבון. שכטר משך את הסכום במזומן כמה דקות לאחר מכן. בינתיים, טובה ויוסף הגישו תביעה ב-2005, שהובילה להסכם מ-2010 שהכריז על הסכם המכר עם ריקל וייס כמזויף. בית המשפט פסק לטובתם, ביטל את ההסכם והחזיר את הבעלות בדירה לטובה וליוסף. בנוסף, בנק לאומי שלח הודעת צד ג' לבנק פועלי אגודת ישראל (פאג"י) ולעו"ד דוד מבר, בטענה כי רשלנותם גרמה להפקדה ולמשיכת השיק שלא כדין. פאג"י, מצדה, הגישה הודעת צד ד' נגד פוגל מאיר, שכטר חיים ועו"ד דוד מבר, בדרישה לקבל פיצוי בגין הצ'ק שהופקד שלא כדין. בית המשפט קבע כי פאג"י ועו"ד דוד מבר התרשלו בטיפול בבדיקה ולא פעלו בהתאם לנהלים תקינים. פאג"י חויבה לפצות את בנק לאומי על מלוא סכום השיק, 175 אלף שקל, בתוספת הצמדה וריבית משנת 2001. בנוסף, נמצא כי שכטר חיים ופוגל מאיר הפקידו ומשכו את השיק שלא כדין, והם נצטוו במשותף להחזיר את הסכום לפאג"י. בית המשפט דחה את הודעת צד ד' של פאג"י נגד עו"ד דוד מבר, וקבע כי רשלנותו אינה קשורה למעשיה של פאג"י. לבסוף, בשל תפקידם של הנתבעים בצד הרביעי, לא הוצאו צווי הוצאות בגין הודעת הצד הרביעי.