ת"א 865/08

תקציר

התובע, שנולד בשנת 1968 וננטש על ידי אמו לאחר לידתו, גדל במעון יום לאנשים עם צרכים מיוחדים מגיל חודש. בשנת 1989 מינה בית המשפט את הנאשם אקים לאפוטרופסות כאפוטרופוס שלו. התובעת התגוררה במעון עד שנת 1999. בתקופה זו התאפיינה התנהגותו של התובע באלימות ותוקפנות, והוא התקשה להשתלב בקהילה ולקיים מערכות יחסים. התובע אובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה והפרעת אישיות נרקיסיסטית, אשר פגעו בתפקודו החברתי. יכולותיו הקוגניטיביות של התובע היו גבוליות, והוא היה בעל לקות למידה ספציפית במתמטיקה. הצבתו של התובע במעון הייתה ראויה והכרחית בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובמגבלותיו, והמעון סיפק לו קורת גג, מזון, ביגוד וחינוך. המרכז ארגן גם פעילויות העשרה ותרבות לתושביו. צרכיו של התובע נענו, והוא רכש כישורי חיים ועצמאות. התובעת לא סבלה מאלימות שיטתית במעון, והמקרים המעטים של חשד לאלימות נחקרו וטופלו. צרכיה הפיזיים והנפשיים של התובעת סופקו כראוי, והמרכז היה מפוקח על ידי משרד הרווחה. מנהלת המעון ז"ל ספגה ביקורת על שיטות הניהול המיושנות שלה, אך מסירותה ומסירותה למרכז ולדייריו זכו לשבחים. בית המשפט לא מצא כל ראיה לרשלנות או עוולה מצד הנתבעים, לרבות משרד הרווחה, המעון והאפוטרופוס של התובעת. הסכמת התובע למינוי אפוטרופוס הייתה וולונטרית ומודעת. האפוטרופוס ביקר את התובע באופן קבוע והיה מעורב בטיפול בו ובטיפול בו. לאחר שהתובע עזב את המעון, האפוטרופוס שלו המשיך לסייע לו, אך התובע בחר לנתק קשר. התנהלות באי כוח התובעים במהלך המשפט הייתה בלתי ראויה וחצתה גבולות. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים היו פטורים מתשלום הוצאות הנתבעים בשל מצבם הכלכלי.