ת"פ 1131/04

תקציר

הנאשם, נ.ש., הואשם לצד נאשם נוסף בשורה של עבירות, חוסיין בן בהג'ת לובנה, בהן חטיפה, חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, איומים ועוד. חוסיין הגיע להסדר טיעון והורשע בהתאם, ואילו עניינו של נ' נדון בנפרד. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הגיעו לדירתה של ט', חברתו לשעבר של נ', כשהם חמושים בסכינים ובניגוד לצו הרחקה. על פי החשד, הם אילצו את חברו של ט', המתלונן ר.ק., לצאת עמם מהדירה ולשבת ברכבם, תוך שהם מאיימים עליו בסכינים. על פי החשד, במהלך הנסיעה תקפו הנאשמים את ר.ק. ונ' איים עליו. בסופו של דבר נותר ר.ק. פצוע בצד הדרך. עוד נטען כי נ' איימה על ט' שתחזור בה מתלונתה במשטרה. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על עדויותיהם של ר.ק. וט., שהכילו סתירות ולא תמיד היו משכנעות. ההגנה טענה כי עדויותיהם רצופות שקרים וחוסר עקביות. בית המשפט מצא כי התביעה לא הצליחה להוכיח את העבירות של חטיפה, שוד בנסיבות מחמירות, הסגת גבול פלילית, שימוש ברכב לביצוע פשע והפרת צו מעבר לספק סביר, ונ' זוכה מאישומים אלה. עם זאת, הוא הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות בכוונה להכות את ר.ק. בראשו באמצעות ג'ק אך לא בדקירתו בסכין, איומים, הדחה במהלך חקירה ותקיפה סתם משום שדחף את ט'. השופט פירט את הסתירות בעדויות העדים ואת היעדר הראיות המבוססות על רבים מהאישומים. היא הדגישה כי הסתירות החלישו את גרסת התביעה והקשו על ייחוס משקל משמעותי לדבריהם, במיוחד ללא חקירה נגדית בשל סירובו של ר.ק. להעיד. השופט ציין גם ניסיונות של הנאשמים לתאם את עדויותיהם ואת הודעותיהם הכוזבות הקודמות במשטרה, שפגעו באמינותם. לסיכום, זוכה הנאשם נ' ש' מחלק מהאישומים מחמת ספק סביר והורשע באחרים, לרבות תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, הדחה ותקיפה פשוטה. דיוני גזר הדין נקבעו ל-6 ביולי 2005.