ת"א 638/09

תקציר

התובע, רועה צאן פלסטיני, נורה ושותק על ידי מתנחל, הנתבע מס' 1 ("ע'"), בעת שרעה את צאנו סמוך למושב שדמות מחולה. הוא תבע את א' ומספר נתבעים נוספים בפיצויים: הנתבע מס' 2 (א'), אחיו של א' שליווה אותו; נאשם מס' 3, ה.ג., אביו של א' והאפוטרופוס של א'; נאשם מס' 4, מושב שדמות מחולה; נאשם 5, מועצה אזורית עמק הירדן; והנאשמת מס' 6, מדינת ישראל.  השופט מצא את א' אשם בתקיפה ובתקיפה. לא הייתה כל הצדקה לירות בתובע, וא' צפה והתכוון לתוצאות המזיקות של מעשיו. לחילופין, גם אם א' לא התכוון לפגוע בתובע, הוא אחראי לרשלנות שכן הנסיבות חייבו אותו לנהוג בזהירות כלפי הסובבים אותו. עם זאת, השופט דחה את התביעה נגד א', ולא מצא כל ראיה להשתתפותו או להשפעתו על מעשיו של א'. גם התביעה נגד ח.ג. נדחתה, שכן אחריותו כאפוטרופוס נגזרת מזו של א', שנדחתה.  השופט דחה את הטענות נגד מושב שדמות מחולה והמועצה האזורית עמק הירדן. הירי התרחש מחוץ לשטח המושב, ואחריות המועצות לא חלה על האזור שבו התרחש האירוע. יתר על כן, המעשה הפלילי היה בלתי צפוי, והנאשמים לא יכלו למנוע אותו.  השופט דחה גם את התביעה נגד מדינת ישראל, שכן המדינה לא יכלה לצפות או למנוע באופן סביר את התקיפה הפתאומית והבלתי צפויה. המדינה לא הייתה אחראית לכך שלא הגנה על התובע מפני מעשה פלילי של צד שלישי. בנוסף, התובעת לא הצליחה להוכיח כי הוראות או הסכמים כלשהם במשפט הבינלאומי חלים על מנת להטיל חובה סטטוטורית על המדינה. בעקבות זאת הורה השופט על מתן פסק דין חלקי, ודחה את התביעה נגד נתבעים 2 עד 6. התובע פסק הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ מכל אחד מהנתבעים הללו. תביעת הנזיקין נגד הנתבעת מס' 1 נותרה פתוחה, והדיון נקבע ליום 11.12.2011.