עת"מ 21947-06-18

תקציר

בית המשפט הכריע בעתירה שערערה על החלטת העירייה להקצות קרקע לעמותה מסוימת. בעתירה נטען כי יש לבטל את ההחלטה בשל פגמים פרוצדורליים ושיקולים בלתי סבירים. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר. נקבע כי הליך הקצאת הקרקע פעל לפי הצעדים הנדרשים והיה שקוף. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הוא לא יחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתה של הרשות המינהלית בעניינים מוניציפליים. טענת העותר כי העמותה היא "אגודת קש" ליישוב אחר לא נתמכה בראיות מספיקות. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים כי לחברי האגודה בית תפילה משלהם בנפרד מבית הכנסת המרכזי של הקהילה ולכן יש להם צורך לגיטימי בחלקת אדמה לצורך הקמת בית כנסת. גם שיקולי הוועדה בנוגע להקצאות עתידיות של גני ילדים ושטחים במבנה קבע נמצאו סבירים. פקידי העירייה, בראייה כוללת של הקצאת קרקעות בעיר, יכלו להעריך את אפשרויות ההקצאה העתידיות. יתר על כן, העדפתם של הפקידים להקצות קרקע לגוף שצרכיו יסופקו במלואם, ולא לענות באופן חלקי על צרכיו של גוף גדול יותר, הייתה גישה סבירה. מאחר שהעותרים לא הגישו בקשה להקצאה במבנה הקבע, למרות היותה אפשרות מתאימה יותר, הם לא יכלו להלין על התוצאה. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת העירייה ולכן דחה את העתירה ופסק הוצאות למשיבים.