ת"א 14368/97

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בה תובע בעל משאית גנובה, התובע מס' 1, את חברת הביטוח, הנתבעת, לתגמולי ביטוח לפי פוליסה לכלי רכב מעל 4 טון, וכן פיצוי בגין נזקים שנבעו מאי תשלום הגמלאות האמורות במועד. הפוליסה המדוברת מחייבת את המבוטח להתקין ולהפעיל מערכת מסוג "ביטשון", הכוללת מערכת אבטחה המשביתה את מערכת ההנעה של הרכב בעת הפעלתה. התובע דורש 245,000 ₪ תגמולי ביטוח, בצירוף הפרשי הריבית והצמדה המתאימים, ואילו הנתבע מסרב לשלם, בנימוקים שונים. אלה כוללים את אי עמידתו הנטענת של התובע באמצעי מיגון כנדרש בפוליסה, אי גילוי פרט מהותי ורשלנות מצד התובע או הנהג בשמירה על הרכוש המבוטח. בית המשפט בוחן בקפידה כל אחת מהטענות הללו. נמצא כי מערכת האבטחה הותקנה, הופעלה והופעלה ביום הגניבה. עוד נקבע כי רשלנות הנהג בהסתרת מפתח חירום מתחת למושב המשאית אינה שוללת את יעילות הפעלת מערכת האבטחה, וכי הנתבע לא הוכיח קשר סיבתי כלשהו בין המפתח המוסתר לבין הגניבה. בנוסף, בית המשפט קובע כי אי גילוי המפתח הנסתר על ידי התובע אינו מהווה הפרת חובה, שכן אין מדובר בפרט מהותי והיה על חברת הביטוח לברר אם מידע זה חיוני. במעבר לסוגיית החבות, מקבל בית המשפט את סכום הביטוח בסך 245,000 ₪ הנקוב בפוליסה, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שערך המשאית ירד בין תחילת הפוליסה לבין הגניבה. השופט פוסק גם בתביעת התובע לנזקים תוצאתיים הנובעים מאיחור הנתבע בתשלום תגמולי הביטוח. התובע אינו מביא ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין הנזק הנתבע לבין הפרתו של הנתבע, ועל כן טענה זו נדחית. לבסוף, בית המשפט קובע כי אין חוסר תום לב מצד הנתבע באי תשלום תגמולי הביטוח, ולכן לא תיפסק ריבית מיוחדת. בסיכומו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובעים סך של 352,263 ₪, בניכוי ההשתתפות העצמית, בצירוף הוצאות משפט, אגרת בית משפט ושכר המומחה מטעם התובעת. סכום זה יצבור הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק ממועד זה ועד לפירעונו המלא.