עמש"מ 54241-06-12

תקציר

עובד משרד המסחר והתעשייה, האחראי על בדיקת משאבות הדלק באזור ירושלים, הורשע בעבירות משמעת ונגזר דינו על ידי בית הדין למשמעת לעובדי מדינה לאחר שקיבל כספים ממנהל תחנת דלק באזור פיקוחו. על העובד נגזרו נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים, פסילה של שנתיים מהמשרד ופסילה לצמיתות מלשמש בתפקידי פיקוח בשירות המדינה. הערעור על פסק דין זה, שסבב סביב פסילת ראיות נוספות, קביעת התנהגות מחפירה וחומרת העונש, נדחה. בית הדין קבע כי ממצאי ההליך הפלילי נגד העובד, בו הורשע במרמה ובהפרת אמונים, מחייבים את בית הדין למשמעת ולא ראה טעם להודות בראיות נוספות. נמצא כי מעשיו של העובד, שכללו קבלת כספים ממי שעליו פיקח ולאחר מכן תיאום בדיקה מחוץ לתחום שיפוטו, היו מחפירים ומהווים הפרה של אמון הציבור. בית הדין למשמעת שקל הן נסיבות מחמירות והן נסיבות מקלות, לרבות מצבו האישי של העובד ועברו הנקי, אך בסופו של דבר העדיף את האינטרס הציבורי. בית המשפט הסכים עם העונש שהוטל, וציין כי הוא נתון לשיקול דעתו של בית הדין וכי הוא אינו מצדיק התערבות. בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של העובד, בית הדין כבר הפעיל כלפיו סלחנות. לפיכך נדחה הערעור על כל חלקיו, ופסק הדין המקורי נותר על כנו.