בג"צ 4601/17

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות לבג"ץ, בג"ץ 4601/17 ובג"ץ 6079/17, שהוגשו על ידי בני זוג וילדיהם הקטינים שלא עמדו בדרישות לאיחוד משפחות במסגרת מדיניות חדשה עליה הכריז שר הפנים. המדיניות נועדה לשדרג את מעמדם של בני זוג מוזמנים וילדיהם המחזיקים ברישיון ישיבה בישראל. העותרים ביקשו לבחון את ענייניהם הפרטניים לאחר שנמצאו בלתי כשירים בשל אי עמידה בתנאי הסף של הפוליסה, קרי הוכחת מרכז חיים בישראל, קשר נישואין כן והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטות בנוגע לתנאי סף אלה חורגות מסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. תחת זאת, ערעורים על החלטות אלה יופנו לבית הדין לעררים, כאמור בסעיף 13ד לחוק הכניסה לישראל. בית המשפט הדגיש כי סמכותו של בג"ץ חלה על ערעורים על המדיניות עצמה או על תנאיה, להבדיל מהחלטות פרטניות. במקרה הספציפי של בג"ץ 4601/17 הורה בית המשפט על בחינה מחודשת של התיק על ידי המשיבים, תוך אפשרות לערער על ההחלטה לבית הדין לעררים אם היא נותרת שלילית. באשר לבג"ץ 6079/17, אישר בית המשפט את ההחלטה בדבר קיומה של מניעה ביטחונית והבהיר את הזכות לערער על החלטה זו לבית הדין לעררים בתוך 30 יום.