ת"א 499/03

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכושי הנוגע לחלקת קרקע. התובעים, יורשיו של חסן אחמד מוברשם, טענו כי הנתבעים מכרו את החלקה לאביהם בשנת 1973 וסיפקו הסכם מכר כראיה. אולם, הנתבעים חלקו על כך, כאשר הנתבע 1 טען כי ההסכם היה מזויף וכי מעולם לא קיבל כל תמורה. בית המשפט בחן את המקרה, בהתחשב בהערכות הגרפולוגיות של שני מומחים - יצחק חג'ג', שתמך בטענת התובעים, ופנינה אריאלי, שחוות דעתה סתרה את זו של חג'ג'. השופט העדיף את חוות דעתו של חג'ג' בשל ניסיונו הרב והסבריו המפורטים. בנוסף, עדויות העדים, לרבות הנתבעים עצמם, תמכו בטענות התובעים. יצוין, כי נאשם 1 הודה בעדותו כי מכר את החלקה. השופט הגיע למסקנה כי התובעים הצליחו להוכיח כי הנתבע 1 חתם על הסכם המכר משנת 1973, נתן לו תוקף והעניק לו מעמד חוקי. יתר על כן, השופט קבע את טיבן של זכויות הקניין של התובעים, וסיווג אותן כ"זכויות קניין שוויוניות". זכויות אלה נבעו מהתחייבות הנתבעים על פי הסכם המכר להעביר את הבעלות בחלקה לתובעים. זכות זו, הדומה ל"מעין קניין", אינה חובה גרידא אלא מקנה זכויות משמעותיות לתובעים. השופט התייחס גם לסוגיית חוק ההתיישנות, וקבע כי יחסי הנאמנות בין הצדדים פירושם שתקופת ההתיישנות החלה כאשר הנתבע הפר לראשונה את חובת הנאמנות שלו. במקרה דנן, הפרה זו התרחשה כאשר הנתבע 1 סירב לחתום על טפסי העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. השופט קיבל את התביעה, הורה על רישום עזבונו של המנוח חסן אחמד מוברשאם כבעלים של החלקה, ופסק כי הנתבע 1 יישא בהוצאות המשפט של התובעים. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וכללה הוראה לתשלום שכר טרחת עורכי דין.