תע"א 3062/08

תקציר

הסכסוך נסוב סביב יחסי עבודה בין חברת בנייה, הנתבעת, לבין עובד זר, התובע, מיולי 2005 ועד פברואר 2007. התובע טוען כי החל לעבוד ביום 21.6.05 ומציג הסכם חתום לפיו החל מספטמבר 2006 ואילך יעמוד שכרו השעתי על 20 ₪. הנתבעת טוענת כי מועד התחילה היה בחודש יולי וכי השכר השעתי היה שכר המינימום. בית המשפט מצדד בתובע בשני המקרים. התובע טוען כי עבד שעות נוספות ללא תמורה ומציג מעטפות המעידות על תשלומים נוספים במזומן שלא באו לידי ביטוי בתלושי השכר שלו. עם זאת, התובע אינו מצליח להוכיח דפוס עבודה קבוע, ודוחות הנוכחות שהיו יכולים לאשר את טענותיו לא הוצגו בפני בית המשפט. לפיכך, התביעה לתשלום שעות נוספות נדחית. באשר לבונוס ולכרטיסי הטיסה בעת היציאה מהארץ, בית המשפט קובע כי התובע פוטר על ידי החברה ומורה לנתבעת לשלם את מלוא הסכום הנתבע. כמו כן חויבה החברה לשלם לתובע את יתרת הסכום המגיע לו בגין פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה. כמו כן, בית המשפט מורה לנתבעת לפצות את התובעת בגין דמי חגים, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה. ניכויים שלא כדין משכרו של התובע, לרבות דמי אשרה ודמי פיקדון שכר, מוחזרים אף הם לתובע. בסך הכל על החברה לשלם לתובע סך של 10,254 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והפרשי הצמדה מתום העסקתו. בקשת התובע להוצאות נוספות נענית בחלקה, ופוסקת לו 500 ₪ הוצאות ו-2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.