עע"מ 794/21

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה עתירה בעניין שינויים שנעשו בתקנון קיבוץ שדה בוקר. השינויים המדוברים נגעו לתיקון תקנון הקיבוץ כך שייווצר מסלול לקליטת חברים חדשים. המערער, חבר הקיבוץ, התנגד לתיקונים בטענה כי הם ישנו מן היסוד את אורח החיים של הקיבוץ ולכן דורשים הסכמה פה אחד של כל החברים. עם זאת, בתי המשפט, לרבות בית המשפט המחוזי ורשם האגודות השיתופיות, דחו טענה זו וקבעו כי התיקונים התקבלו כדין ברוב קולות מיוחד. הערעור הנוכחי נוגע באופן ספציפי ליישום החלטת האסיפה הכללית בתקנון הקיבוץ, בעקבות הערות רשם האגודות השיתופיות לגבי כמה תיקונים. המערערת טענה כי שינויים מסוימים בתקנון טעונים אישור של אסיפת הקיבוץ, דבר שלא התקיים. בית המשפט המחוזי הסכים חלקית, וקבע כי יש צורך בהצבעה מחודשת על שני סעיפים, בעוד שתיקונים אחרים היו טכניים בעיקרם ולא חייבו הצבעה מחודשת. פסק הדין דוחה את הבקשה לסעד זמני עד להגשת הערעור. השופט קובע כי טענות המערער בדבר צירוף חברים חדשים כבר נדונו ביסודיות בהליכים קודמים ואינן עומדות לדיון חוזר בשלב זה. הערעור הנוכחי, המתמקד ביישום ההחלטה, נתפס כסוגיה נפרדת ומצומצמת יותר. יתר על כן, השופט אינו משוכנע כי למבקשים או לבעלי עניין אחרים ייגרם נזק משמעותי במהלך הליך הערעור, במיוחד לאור פסקי הדין המכריעים הקודמים בנושא. מאזן הנוחות שקול להכביד על מתן סעד זמני, שכן אין צורך דחוף בכך, והסעד הרחב המבוקש על ידי המערער אינו עולה בקנה אחד עם התוצאות האפשריות של הערעור. לפיכך, הבקשה לסעד ביניים נדחית, ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תשובה.