ע"פ 10053/09

תקציר

הכרעת הדין הנדונה קשורה למקרה של עבירות מין שביצע המערער, יליד 1971, בבתו הקטינה, ילידת 1990, של בת זוגו לשעבר. העבירות בוצעו בין השנים 2002 ל-2004, וכללו ריבוי מעשים מגונים ומעשה סדום. המערער הורשע באישומים אלה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן נגזרו עליו שש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי, וחויב לשלם למתלונן פיצויים בסך 30,000 ₪. גזר הדין הביא בחשבון את חומרת העבירות הקיצונית, את תפקידו של המערער כדמות אב למתלוננת ואת הנזק הנפשי והפיזי שנגרם לה. בית המשפט שקל גם את מסוכנותו הנמוכה-בינונית של המערער ואת נסיבותיו האישיות, לרבות היותו יתום, בעיות בריאותיות, שירותו הצבאי והיעדר עבר פלילי. בערעור על גזר דין זה נטען, כי בית המשפט לא שקל במידה מספקת את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות אחריותו כמפרנס יחיד של משפחתו החדשה, והעיכוב בהגשת כתב האישום. כן ביקשה לייחס חלק ממצבה הנפשי של המתלוננת להתנהגותה של אמה, וטענה כי התנצלותו של המערער מעידה על קבלת אחריותו. עם זאת, הערעור נדחה. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית המשפט בגזר הדין כי המערער ניצל לרעה את אמונו של המתלונן, שראה בו דמות אב, והדגישה את הצורך בעונש עונשי ומרתיע במקרים כאלה. תוך הכרה בנסיבותיו האישיות של המערער, שקל בית המשפט את חומרת העבירות, את הנזק שנגרם לקורבן ואת המשך הכחשתו של המערער את אשמתו. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר התנהגותה של האם וקבע כי יש להתמקד במעשיה של המערערת. ככלל, בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי בחיפה סביר ותואם את התקדימים, ולכן הערעור נדחה.