ת"א 23199-10-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לביטול פסק בוררות. הבקשה הוגשה על ידי שני מבקשים שהיו חברים בקבוצת רכישה לפרויקט דירות. הבוררות המדוברת התייחסה לסכסוכים כספיים בין נציג הרוכשים לבין המבקשים, הנובעים מפרויקט בנייה. המבקשים טענו כי נציג הרוכשים אינו אישיות משפטית ולכן אינו יכול להיות צד לבוררות. עם זאת, השופט מצא כי סעיף הבוררות בהסכם השיתוף עליו חתמו בעלי הדירות מורה כי הנציג יכול להיות צד בהליך בוררות. בנוסף, המבקשים השתתפו בעבר בהליך הבוררות מבלי להתנגד למעמדו של הנציג ואף הגישו תביעה שכנגד. השופטת הגדירה את התנהגות המבקשים כהתנהגות חסרת תום לב וציינה כי לא נגרם להם כל עוול פרוצדורלי. השופטת דחתה גם את טענות המבקשים כי הבורר חרג מסמכותו וכי הייתה פגיעה בזכות להליך הוגן. המבקשים טענו כי החלטת הבורר התבססה על מסמכים שאינם חלק מההסכם וכי נמנע מהם להציג ראיות. השופט קבע כי טענות המבקשים הן בעלות אופי ערעורי, שאינו מהווה עילת ביטול. יתר על כן, השופט מצא כי טענות המבקשים בדבר חוסר בהירות מצד המשיב והבורר סותרות את דבריהם הקודמים של המבקשים עצמם. השופטת דחתה גם טענות הנוגעות לעיתוי מתן פסק הבוררות ושיעורי הריבית, וציינה כי המבקשים לא שמרו לעצמם את זכות ההתנגדות בנימוקים אלה טרם מתן פסק הבוררות, כנדרש בחוק. לבסוף נדחתה הבקשה, פסק הבוררות אושר, והמבקש מס' 2 חויב בתשלום הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.