בד"מ 120/04

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתלונה שהוגשה נגד עורך דין, הנאשם, על ידי לקוחו לשעבר, המתלונן. המתלוננת האשימה את הנאשם בעבירות אתיות שונות בקשר לטיפולו בעניינה ולאחר מכן באי החזרתה לכספה. הנאשם הורשע בשלוש עבירות: התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, אי שמירה על כבוד המקצוע ואי היענות לתלונה. המקרה המקורי עסק בכך שהמתלוננת ובעלה נתבעו על ידי חברת ב.כ. בע"מ בגין תביעות כספיות. הנתבע הסכים לייצגם בתיק תמורת תשלום. עם זאת, הנאשם לא הגיש ערעור על ההחלטה לדחות את בקשת המתלונן לחופשה להגנה, למרות שקיבל כספים נוספים מהמתלונן לצורך כך. כתוצאה מכך, נאלצה המתלוננת לשכור עורך דין אחר ולשלם שכר טרחה נוסף. לאחר מכן תבעה המתלוננת את הנתבעת לפיצוי כספי והשיגה פסק דין לטובתה, אותו הנתבעת לא כיבדה. הנאשם גם לא השיב לתלונת המתלונן בפני מנכ"ל הוועדה המחוזית. בית המשפט הרשיע את הנאשם בהתנהגות בלתי הולמת בכך שלא מסר למתלונן הוראות ברורות ובכתב כיצד לפעול לאחר הפסקת הייצוג, וכן בכך שלא החזיר שיקים שלא היה זכאי להם במזומן. בנוסף, הורשע הנאשם בכך שלא שמר על כבוד המקצוע בכך שלא ציית לפסק הדין שניתן נגדו על ידי המתלוננת, ואי מתן מענה לתלונה שהוגשה נגדו. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת חוסר נאמנות ללקוח, שכן בית המשפט לא יכול היה לקבוע הצדקה מהותית להגשת ערעור או את סיכויי הצלחת הערעור. בית המשפט גם לא הרשיע את הנאשם בעבירת חוסר הגינות כלפי הלקוח, שכן המעשים המיוחסים לו כבר נכללו באישומים האחרים. בית המשפט הורה על הפעלת מאסר על תנאי קודם שהוטל על הנאשם בתיק קודם, וכן על שמונה חודשי מאסר על תנאי נוספים וקנס של 1,500 שקל לטובת לשכת עורכי הדין. פסק הדין ניתן שלא בפניו, והנאשם קיבל הודעה להציג את טיעוניו לעונש במועד מאוחר יותר.