בפ"מ 6269-06-17

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה בשל היעדר סמכות מקומית. על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה, בקשה לביטול פסילה כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבגינה נשלל הרישיון. במקרה זה, מאחר שכתב האישום טרם הוגש, בית המשפט בעל הסמכות המקומית לדון בעבירה המיוחסת למבקש הוא בית משפט השלום לתעבורה בצפת, כמצוין בטופס "זימון וכתב אישום" שנמסר למבקש. בין בתי המשפט לתעבורה בישראל התגלעה מחלוקת בנוגע לקביעת סמכות השיפוט המקומית במקרים כאלה, כאשר חלק מבתי המשפט קבעו כי הוראות סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המגדירות את כללי הסמכות המקומית בעניינים פליליים, אינן חלות. עם זאת, פסיקות התערבות של בית המשפט העליון אישרו כי סעיף 6(א) אכן רלוונטי לקביעת סמכות השיפוט המקומית. לפי סעיף זה, סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית המשפט שבו נעברה העבירה או מקום מגוריו של הנאשם. במקרה זה, במתן עדיפות למקום העבירה, בית המשפט הרלוונטי הוא זה במחוז צפון, בו בוצעה העבירה. לכן, הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת בבית המשפט לתעבורה בצפת או בבית משפט אחר במחוז צפון. הבקשה הנוכחית נדחית ללא הוצאות, מה שמאפשר למבקש להגיש אותה לבית המשפט המוסמך.