בש"א 6158/09

תקציר

התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים לסעד הצהרתי ולפיצוי כספי, אך שניים מהנתבעים לא הגישו כתב הגנה. התובעים טענו כי אי התגובה מהווה עילה לפסק דין בהעדרם. הנתבעים ערערו על כך, והשאלה שעמדה להכרעה הייתה האם תביעת התובעים יכולה לעמוד. התובעים טענו כי הנתבעים הוגשו כדין, שכן הנתבע הראשון היה נציג "מורשה" של הנתבע השני, ואילו הנתבעים השני והשלישי חלקו מערכת יחסים קרובה מספיק כדי להיחשב כקשורה, ובכך שירתו אחד ששירת את כולם. עוד נטען כי הנאשם הראשון הוא עורך דין המייצג את הנאשמים השני והשלישי. עם זאת, הנתבע הראשון ערער על כך וקבע כי לנתבע השני לא הייתה כל פעילות בישראל באמצעותו, וכי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהוא אכן "מוסמך" לייצג את הנתבע השני בהתאם לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי. הוא גם הכחיש כי ייצג את הנאשמים השני והשלישי בתיק זה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך כי הנתבע הראשון היה מוסמך לנהל את עסקיו של הנתבע השני, וכי הנתבע הראשון אכן לא היה בעל הרשאה כזו. זאת ועוד, גם הטענה כי הנתבע הראשון היה עורך דין המייצג את שני הנאשמים האחרים לא הוכחה. לפיכך, נדחתה טענת התובעים כי הנתבעים הוגשו רק מעצם שירותו של הנתבע הראשון. השופט הגיע למסקנה כי יש להגיש לכל נתבע בנפרד, ומשלא קרה הדבר נדחתה בקשת התובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה. לתובעים ניתנה ארכה עד ליום 30.5.2009 למסור את עמדתם.