ב"ל 56040-01-23

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק ב"ל 56040-01-23 ו-ב"ל 60563-09-22** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מתמקד בתביעתה של ד"ר ילנה סולודחין (להלן: "התובעת") להכרה בפגימות בכפות ידיה כמחלת מקצוע או כפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). בית הדין דחה את התביעה, בקובעו כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת על פי הפסיקה, הן לגבי מחלת מקצוע והן לגבי מיקרוטראומה. **עובדות רלוונטיות ועיקרי טענות הצדדים** התובעת, רופאת שיניים עצמאית ושכירה, טוענת כי השימוש היומיומי החוזר והאינטנסיבי בכפות ידיה, הכולל אחיזת כלים דנטליים רוטטים, תנועות חוזרות של כפיפה, הפעלת לחץ ממושך, ואחיזת מראה תוך כיפוף שורש כף היד, גרמו לפגיעה עצבית כרונית. היא הפנתה לסעיפים 13 ו-14 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, וכן להליכים דומים בהם הוכרו פגימות של רופאי שיניים. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") טען כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה, כי עבודתה כמרובת פנים ואינה כוללת ביצוע תנועות חוזרות ונשנות באופן רציף. הנתבע הדגיש כי יש להבחין בין פעולות שונות לתנועות חוזרות, וכי מנח סטטי אינו מהווה עילת מיקרוטראומה. בנוסף, הנתבע העלה ספקות לגבי מהימנות עדותה של סייעת התובעת, וכן לגבי הצגת ראיות לגבי עבודתה כשכירה. **דיון והכרעה – דגש על עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **תורת המיקרוטראומה:** בית הדין נסמך על ההלכה הפסוקה לגבי תורת המיקרוטראומה, אשר נועדה למלא פערים ברשימת מחלות המקצוע. ההלכה קובעת כי לצורך הכרה בפגיעה לפי תורה זו, יש להוכיח "אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסיבה לו נזק זעיר... עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו... מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו". * **עקרון מרכזי:** הדגש הוא על "אין ספור פגיעות זעירות" ש"כל אחת מהן מסיבה לו נזק זעיר". הדבר מבדיל זאת מנזקים גדולים יותר הנגרמים מאירוע בודד (תאונת עבודה). * **חידוש/הבהרה בפסיקה:** בית הדין מדגיש, בהתאם לפסיקה עדכנית, את החשיבות של **רצף** בביצוע התנועות. אין די בהוכחת תנועות חוזרות ונשנות באופן כללי, אלא יש להוכיח את הרצף הזה לאורך **פרק זמן משמעותי** במהלך שגרת העבודה. הפסיקה מבחינה בין פעולות שונות ומגוונות לבין תנועות דומות במהותן. * **הבחנה חשובה:** בית הדין מבהיר, על פי עב"ל (ארצי) 31202-12-19 פלוני, כי **"העובדה שתנוחה מייצרת תהליכים פנימיים בתוכו של גוף האדם אינה הופכת כשלעצמה את התנוחה לתנועה חוזרת ונשנית..."**. משמעות הדבר היא שעמדה ממושכת או מנח סטטי, גם אם אינם נוחים או יוצרים עומס, אינם עונים על דרישות תורת המיקרוטראומה, אלא אם הם משולבים בתנועה חוזרת ונשנית. 2. **הקשר בין עבודת רופאי שיניים לתורת המיקרוטראומה:** בית הדין מתייחס לעבודת רופאי השיניים ומבחין בין מגוון הפעולות הכרוכות בה. * **חשיבות המגוון:** התובעת ביצעה טיפולים שונים (סתימות, שורש, עקירות, בדיקות, אורתודונטיה) תוך שימוש בכלים רבים שונים. בית הדין קבע כי כלים אלו משמשים לפונקציות שונות, דורשים מאמץ שונה ותנועה שונה. מגוון זה, לפי בית הדין, אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התנועה החוזרת והזהה במהותה. * **שימוש בכלים רוטטים:** בעוד שהתובעת טענה לשימוש בכלים רוטטים, בית הדין קבע כי לא הוכח **"עבודה לפרק זמן משמעותי"** עם כלים אלו, וכי אין מדובר ב"לחץ ממושך". * **הבחנה בין יד ימין ושמאל:** בית הדין בחן בנפרד את הטענות לגבי כל יד. לגבי יד שמאל, נקבע כי לכל היותר מדובר במנח, שאינו מקים תשתית למיקרוטראומה. לגבי יד ימין, גם כאן נקבע כי הטיפולים השונים והתנועות המגוונות, שכללו גם תנוחות שלא הצריכו תנועות חוזרות ונשנות, לא הקימו את הדרישות של תורת המיקרוטראומה. 3. **נטל ההוכחה:** בית הדין חוזר ומדגיש את נטל ההוכחה המוטל על התובעת. * **עובדת עצמאית:** הנתבע העלה טענה כי התובעת, כעובדת עצמאית, נושאת בנטל הוכחה מוגבר. * **ראיות:** בית הדין מצא כי התובעת לא הציגה תשתית עובדתית מספקת, הן לגבי מחלת מקצוע (התאמה לפריטי הליקוי) והן לגבי מיקרוטראומה (רצף, תדירות, משך). * **דחייה בשלב מוקדם:** בית הדין דחה את התביעה כבר בשלב זה, ללא מינוי מומחה רפואי, בקובעו כי לא הונחה התשתית העובדתית הנדרשת. הדבר מלמד על גישה מחמירה יותר בבחינת התשתית העובדתית הנדרשת לפני שפונים לסיוע של מומחה רפואי. **פסיקה וחידושים הלכתיים בפסק הדין** * **הדגשת הצורך ברצף ותדירות:** פסק הדין מחזק את ההלכה המחייבת הוכחת **רצף** בביצוע תנועות חוזרות ונשנות, ולא רק את עצם ביצוען. יש להוכיח את הרצף לאורך **פרק זמן משמעותי**, תוך ציון תדירות ומהירות כנדרש. * **הפרדה מובהקת בין מנח סטטי לתנועה חוזרת:** פסק הדין מאמץ ומדגיש את ההבחנה, כפי שנקבעה בפסיקה, לפיה מנח סטטי, גם אם ממושך או לא נוח, אינו מהווה תנועה חוזרת ונשנית, ואינו מקים בסיס לתורת המיקרוטראומה. * **בחינה מדוקדקת של מגוון הפעולות:** בית הדין בוחן את טבע העבודה של רופאי שיניים, ומבחין בין מגוון הפעולות והכלים השונים לבין דרישת התנועה הזהה במהותה. הדבר מעלה את הרף הנדרש להוכחת תנועות חוזרות ונשנות בעבודות מורכבות. * **דחייה על בסיס תשתית עובדתית:** פסק הדין מדגים כי בית הדין רשאי לדחות תביעה אף ללא מינוי מומחה רפואי, אם התשתית העובדתית שהוצגה אינה עומדת בדרישות הבסיסיות של החוק והפסיקה. **סיכום** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בית הדין האזורי לעבודה ביישום תורת המיקרוטראומה. הדגש על הצורך בהוכחת רצף, תדירות ומשך זמן משמעותי של תנועות חוזרות ונשנות, תוך הבחנה ברורה בין פעולות מגוונות ומנחים סטטיים לבין תנועות זהות במהותן, משקף את ההתפתחות בפסיקה בתחום זה. המדובר בפרשנות הולכת ומצטמצמת את היקף היישום של תורת המיקרוטראומה, ובפרט בעבודות מורכבות ומגוונות כגון עבודת רופאת שיניים.