ת"פ 1500/02

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתיק שבו היו מעורבים מספר נאשמים שהואשמו במספר עבירות שבוצעו בגדה המערבית. סעיפי האישום כוללים הפרת צו חוקי, הפרעה לעובד ציבור ונהיגה קלה ברכב. העבירות נובעות מאירוע שבו נסעו נאשמים 5 ו-6 במשאיות שהובילו שיירות מגורים והתעלמו מניסיונות אנשי הצבא לעצור אותן. ההגנה טענה כי לבתי המשפט בישראל אין סמכות להעמיד לדין את הנאשמים בגין עבירות אלה. השופט קבע כי לבתי המשפט יש סמכות לדון בתיק, וקיבל את טענת התביעה כי אנשי הצבא פעלו במסגרת סמכותם לתפוס את המשאיות על פי הצווים הרלוונטיים. עם זאת, השופט קבע כי לא ניתן לקיים את העבירה של הפרת צו חוקי, שכן הצווים הרלוונטיים מקבילים לחקיקה ראשית ואין להעמידם לדין בגין הפרת צו כדין. לפיכך בוטלה האשמה זו. באשר לאישום של הפרעה לעובד ציבור, קבע השופט כי יתר הנאשמים, 5 ו-6, יעמדו לדין בגין עבירה זו, שכן מעשי החיילים היו כדין ובסמכותם. נגד שני הנאשמים הללו יימשך המשפט, כאשר נאשם 4 זוכה מכל אשמה. השופט קבע מועד לסיום ראיות התביעה והורה לתביעה להסדיר את נוכחות העדים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.