ע"ע 411/99

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של מדינת ישראל על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שביטל פיטוריה של עובדת מדינה, והורה על השבתה. המשיב, שעבד בבית החולים הלל יפה במשך 31 שנה, פוטר לכאורה בשל התנהגות לקויה ויחסים בין-אישיים ירודים. עם זאת, בית הדין האזורי מצא כי ההחלטה לפטר אותה התבססה על מידע שגוי, והוטעתה על ידי המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים, ולכן ביטל את הפיטורים והורה על החזרתה, החלטה שבית הדין הארצי לעבודה בחר שלא להתערב בה. המדינה טענה כי משקבע בית הדין האזורי כי הליכי הפיטורים תקפים, לא היה עליו לבטל את החלטת הגופים המוסמכים לפטר עובדים. עם זאת, בית הדין לעבודה קבע כי בסמכותו לבטל פיטורים כאמור, במיוחד נוכח שירותה הממושך של המשיבה בשירות המדינה, והעובדה שממילא תפרוש בעוד שנתיים. עוד קבע בית המשפט כי אם המשיבה לא תפרוש בגיל 60, המדינה תוכל לפטר אותה בתנאי שיש עילה חוקית לכך, וכי המשיבה אינה זכאית לכל סעד כספי נוסף מעבר לקצבת הפרישה הרגילה שלה.