תא"ק 1898/08

תקציר

התובע, קונסטרוקטור שבנה מבני בתי ספר עבור עיריית טייבה, תבע את הבנק המנהל את חשבון החינוך של העירייה בגין חסימת תשלומיו. הבנק טען כי טענתו של התובע אינה חוקית שכן הוא שימש כסגן ראש העיר במהלך הפרויקט ולא הצליח להשיג את האישורים הנדרשים. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההסכמים הראשוניים נחתמו לפני מינויו, והתוספות המינוריות לחוזים לא היו משמעותיות דיין כדי להצדיק את חסימת התביעה כולה. כמו כן, נמצא כי הבנק הפר את חוק הרשויות המקומיות בכך שלא הגן על חשבון החינוך מפני עיקול. החוק קובע כי חשבונות כאלה יכולים להיות מעוקלים רק על ידי בית דין לעבודה, אך הבנק כיבד צווי עיקול רבים אחרים, ולמעשה רוקן את החשבון. הבנק טען כי לא היה מודע להוראות החוק, אך בית המשפט דחה זאת וציין את היכרותו של הבנק עם חשבונות העירייה ואת לשונו הברורה והפשוטה של החוק. בית המשפט דחה גם את טענת החסינות של הבנק כמחזיק בחשבון בלבד, וקבע כי הבנק היה צריך לכל הפחות להודיע לרשויות הרלוונטיות על העיקולים. העירייה הייתה חייבת לתובע 1,742,502 ש"ח, אותם חויב הבנק לשלם, בצירוף 95,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, כולם נושאי ריבית. סכום זה ייצג את התשלומים שהיה על התובע לקבל לפני הקפאת נכסי העירייה. בית המשפט קבע כי ידיו של התובע היו כבולות והוא לא יכול היה לפעול אחרת, ודחה את טענתו הלא ברורה של הבנק לרשלנות תורמת.