ת"א 9453-03-23

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: פלוני נ' עוף עוז (שיווק) בע"מ ואח' **מבוא** פסק דין זה עוסק בתביעת נזקי גוף שנגרמו לתובע, מנהל ייצור במפעל, כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה בעת שניסה לתקן תקלה במכונת אריזת עופות. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1 (בעלת המפעל והמכונה) ונגד הנתבעת 2 (המעסיקה הישירה של התובע). השופט ירון גולן בחן שאלות של אחריות, אשם תורם, חלוקת אחריות בין הנתבעות וקביעת הנזק, תוך התייחסות לפסיקות קודמות ולדין הרלוונטי. **האחריות – עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה** השופט קבע כי הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 2 התרשלו בתפקודן. הניתוח המשפטי התבסס על שתי עילות מרכזיות: 1. **עוולת הרשלנות (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין):** * **חובת זהירות:** השופט הדגיש כי למעסיק חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי עובדיו. כמו כן, מזמין עבודה (הנתבעת 1 במקרה זה, אף על פי שהתובע עבד עבור הנתבעת 2) חב חובת זהירות כלפי כל אדם הנמצא בשטחו, לרבות עובדי קבלן. * **הפרת החובה:** הוכח כי הנתבעות הפרו את חובותיהן במגוון דרכים: * **העדר הסכם ברור:** לא הוצג הסכם בין הנתבעות המסדיר את חלוקת האחריות ביניהן, בפרט במקרה של תאונות עבודה. * **העדר דיווח:** הנתבעות הפרו את החוק בכך שלא דיווחו למשרד העבודה על תאונת העבודה. * **העדר שילוט:** על אף טענות הנתבעות, השופט קבע כי לא הוכח שהיה שילוט בטיחות כנדרש בסמוך למכונה. * **העדר הדרכות בטיחות:** הוכח כי עובדי הנתבעת 2 לא קיבלו הדרכות בטיחות כנדרש, הן מהנתבעת 1 והן מהנתבעת 2. * **ידיעה בפועל על תיקון תקלות על ידי גורם לא מוסמך:** המנכ"ל של הנתבעת 1 הודה בתצהירו כי התובע הודרך כיצד לתקן את המכונה, אף שאינו מכונאי מוסמך. כמו כן, ממונה הבטיחות של הנתבעת 1 לא פעל כאשר התובע טען כי טיפל בתקלות בעבר, דבר המצביע על רשלנות. * **קשר סיבתי ונזק:** השופט קיבל את גרסת התובע לגבי קרות התאונה, והקשר הסיבתי בין הרשלנות של הנתבעות לבין הנזק שנגרם לתובע ברור. 2. **עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין):** * **חובת הדרכה לפי תקנות העבודה:** השופט בחן את תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשע"ט-1999, אשר מחייבת את "מחזיק במקום העבודה" להדריך את העובדים בדבר מניעת סיכונים. * **הגדרת "מחזיק במקום עבודה":** נקבע כי גם הנתבעת 1 (בעלת המפעל) וגם הנתבעת 2 (המעסיקה) נכנסות להגדרה זו. * **הפרת החובה:** השופט קבע כי שתי הנתבעות הפרו את חובת ההדרכה, והעובדים "נפלו בין הכסאות". הנתבעות לא הציגו כל ראיה לקיום הדרכות בזמן אמת. * **השלכות:** הפרת חובה חקוקה מקנה עילה לתביעה בנזיקין, גם ללא הוכחת רשלנות במובנה הקלאסי. **אשם תורם** הנתבעות טענו להטלת אשם תורם על התובע, בטענה כי פעל בניגוד להוראות. השופט בחן את הפסיקה בנוגע להטלת אשם תורם על עובדים, וקבע כי זוהי חריג שיש להימנע ממנו בדרך כלל, אלא אם העובד פעל מתוך שיקול דעת עצמאי שיצר סיכון חדש. * **החלטת השופט:** השופט העדיף את עדותו של התובע ועד מטעמו, לפיהם פעולות התיקון על ידי התובע היו שגרתיות, מקובלות ונעשו בידיעת ההנהלה, על מנת לקדם את העבודה. הוא התבסס על העובדה שהנתבעת 1 עצמה טענה שהתובע הודרך לטפל בתקלות. * **קביעת האשם התורם:** למרות זאת, השופט לא התעלם מכך שהתובע לא עדכן במפורש את מנהליו על פעולות התיקון, ולא פירט האם ניסה ליצור קשר עם איש האחזקה בדרכים נוספות. לפיכך, הוטל על התובע אשם תורם בשיעור **10%**. **חלוקת האחריות בין הנתבעות** השופט בחן את חלוקת האחריות הפנימית בין הנתבעות בהתאם לסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין, על בסיס "הצדק והיושר" ומידת האשם המוסרי. * **הנתבעת 1 (בעלת המפעל):** זכתה לאשם מוסרי גדול יותר, שכן היא בעלת המפעל והמכונה, הכניסה את עובדי הנתבעת 2 לשטחה, לא הבהירה להם את האיסור לגעת במכונה, לא הקפידה על שילוט בטיחות ולא וידאה קבלת הדרכות. השופט דחה את טענת הנתבעת 1 כי היא רק "מחזיקה במפעל" וכי הנתבעת 2 היא האחראית הבלעדית. * **הנתבעת 2 (המעסיקה):** גם לה אשם, שכן שלחה את עובדיה למפעל ללא הדרכות בטיחות כנדרש, וללא הבהרת האיסורים. * **החלטת השופט:** נקבעה חלוקת אחריות פנימית של **70% לנתבעת 1 ו-30% לנתבעת 2**. **קביעת הנזק – נכות רפואית ותפקודית** הצדדים הציגו חוות דעת סותרות בנוגע לשיעור הנכות. חוות דעת התובע קבעה 30% נכות, בעוד חוות דעת הנתבעות והמומחה מטעם בית המשפט קבעו 10% נכות. * **התמודדות עם חוות דעת המומחה:** השופט דן בהרחבה בטענות התובע נגד חוות דעת המומחה, לרבות: * **הפניה שגויה לתקנות:** התובע טען כי המומחה הפנה לתקנות שאינן בתוקף. השופט קיבל את הסברו של המומחה לעניין עומס עבודה עקב המלחמה, וקבע כי למרות הטעות, הסבריו כיצד הגיע ל-10% נכות לפי התקנות הישנות והחדשות היו משכנעים. * **שינוי גרסאות באבחנה:** השופט דחה את הטענה, וקבע כי המומחה היה עקבי באבחנתו לתסמונת כאב נוירופטי בדרגה קלה, ולא שינה גרסאות. * **שימוש בקריטריונים לא מתאימים:** השופט דחה את הטענה, וקבע כי המומחה הסביר את האופן בו השתמש בקריטריונים לקביעת חומרת הפגיעה. * **כוח שרירי שלא תועד בזמן אמת:** השופט דחה את הטענה, וקבע כי המומחה הסביר את ממצאיו לגבי חולשת שרירים ביד ימין בהשוואה ליד שמאל. * **כאב שאינו ניתן לכימות:** השופט דחה את הטענה, וקבע כי המומחה הסביר את מורכבות כימות כאב ואת האופן בו השתמש בבדיקות השונות. * **התעלמות מוועדת המוסד לביטוח לאומי:** השופט ציין כי גם הוועדה קבעה 10% נכות, דבר המחזק את חוות דעת המומחה. * **נכות רפואית:** השופט אימץ את קביעת המומחה ופסק נכות רפואית בשיעור **10%**. * **נכות תפקודית:** השופט קבע כי הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית, בשיעור **10%**, לאור העובדה שהתובע חזר לעבודתו, נוהג, אך עדיין סובל מכאבים ומגבלות מסוימות. **חישוב הנזק** * **הפסדי שכר לעבר:** חושב על בסיס 3 חודשים של אי כושר מלא, ו-5 חודשים נוספים עם 10% נכות. סה"כ לאחר שיערוך: 54,526 ₪. * **הפסדי השתכרות לעתיד:** חושב על בסיס 10% נכות תפקודית, אך הופחת בחצי לאור חזרתו לעבודה המלאה. סך הפיצוי: 167,356 ₪. * **כאב וסבל:** סכום כולל של 58,045 ₪. * **עזרת צד ג' והוצאות:** על דרך האומדנא, סך כולל לעבר ולעתיד: 10,000 ₪. * **ניכויים:** סך של 98,562 ₪. **סיכום ופסיקתא** לאחר הפחתת 10% אשם תורם והניכויים, ובתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, סך הפיצוי שנקבע לתובע הוא **162,372 ₪**, בתוספת **30,000 ₪** שכר טרחת עורך דין ו-**15,000 ₪** הוצאות. **חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות:** * **אחריות משולבת של בעל מפעל ומעסיק קבלן:** פסק הדין מדגיש את החובות המוטלות על שני הגורמים הללו במקרה של תאונת עבודה, ומדגיש את האפשרות להטיל אחריות משמעותית על בעל המפעל, אף שהתובע אינו עובדו הישיר. * **החשיבות של הדרכות בטיחות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של קיום הדרכות בטיחות כנדרש בחוק, ואת ההשלכות של היעדרן. * **התמודדות עם חוות דעת מומחה:** פסק הדין מציג ניתוח מקיף של טענות כנגד חוות דעת מומחה, ומדגים כיצד בית המשפט בוחן באופן יסודי את כלל ההסתייגויות וההסברים הניתנים על ידי המומחה. * **אשם תורם בעבודות מסוכנות:** פסק הדין מחדד את הגישה המצמצמת להטלת אשם תורם על עובדים במקרה של תאונות עבודה, תוך התייחסות לנורמות מקובלות בשטח. * **חלוקת אחריות פנימית:** פסק הדין מפרט את השיקולים המשפטיים והמוסריים בקביעת חלוקת אחריות בין גורמים שונים שתרמו להתרחשות הנזק.