רת"ק 20709-09-10

תקציר

המשיב קיבל דוחות חניה בעת שהתגורר בירושלים בין השנים 1992-1995, וצבר חובות בגין אי תשלום. לאחר שעברה לערים שונות, קיבלה התראה סופית מעיריית ירושלים בשנת 2004 על החוב שלא שולם. המשיבה טענה כי מעולם לא קיבלה הודעה מסודרת על הכרטיסים או על החוב, וביקשה ביטול מחמת התיישנות. העירייה הודתה בטעות כשהטילה עיקול על חשבונה, אך סירבה לבטל שני עיקולים נוספים. המשיב הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבקשה לסעד מהחוב, ביטול העיקולים ופיצוי בגין נזקים שנבעו מהליכי הגבייה של העירייה. בית המשפט דחה את שתי הבקשות הראשונות מחוסר סמכות, אך הורה לעירייה לשלם פיצוי בסך 6,700 ₪, לו זכאית המשיבה על פי פקודת הנזיקין בגין אכיפה רשלנית של החוב. העירייה ערערה, אך הערעור נדחה, שכן בית המשפט מצא כי תביעת הנזיקין יכולה לעמוד בפני עצמה, ולא נזקק לקביעה מוקדמת של תוקף החוב. עוד הדגיש בית המשפט כי לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לדון בתביעת הנזיקין, ולכן דחה את הערעור והורה לעירייה לשלם הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.