פש"ר 829/05

תקציר

אדם יליד 1968 הגיש בקשה לפשיטת רגל, בנימוק של כישלון עסקי ובקשה להיות מוכרז כפושט רגל. בית המשפט דחה את בקשתו, בנימוק של חוסר תום לב מצד החייב. צרותיו הכלכליות החלו בשנת 1998 עם מיזם עסקי כושל ותאונת דרכים, אך בניגוד לטענתו התברר כי צרותיו החלו מוקדם יותר. ניסיונו של החייב להאשים את אשתו בקבלת מזונות במרמה נחשב פסול, שכן הוא היה מודע למעשיה ואף עודד אותם. בית המשפט מצא גם ראיות לחוסר תום הלב של החייב באי גילוי כל נכסיו, אורח חייו המוגזם, ואדישותו לתשלום חובותיו. במקום זאת, הוא צבר חובות נוספים במהלך הליכי פשיטת הרגל. בפסק הדין צוין גם אי התייצבותו לפגישות, חוסר יכולתו להסביר את הכנסותיו מול הוצאותיו הגדולות וחוסר התאמצות לעבוד ולפרנס את משפחתו. ההחלטה הדגישה כי בית המשפט לא יגן על מי שפעל בחוסר תום לב, וגילו הצעיר יחסית של החייב מרמז שהוא יכול להתחיל מחדש מבלי שיוכרז כפושט רגל. צו כינוס הנכסים הוסר, וההגבלות על החייב, לרבות איסור היציאה שלו, הוסרו.