ע 31/15

תקציר

הראיה העיקרית נגד המערער הייתה הודאתו בדבר האישומים של הוצאת ומכירת 300 רימונים. משקלה של ההודאה הוערך באמצעות שני מבחנים: פנימי וחיצוני. המבחן הפנימי בוחן את ההודאה עצמה – ההיגיון, הפירוט, הסבירות והבהירות שלה – ואילו המבחן החיצוני מחפש ראיות תומכות. משקלה של ההודאה פחת בשל היעדר פעולות חקירה שהיו יכולות לאשש או להפריך את דברי המערער. בחינת פרטי ההודאה והתאמתם למציאות לא העלתה ממצאים משמעותיים. בנוסף, טענותיו של המערער בדבר מעצרים קודמים נמצאו כוזבות, דבר שהחליש את אמינותו. גם הראיות החיצוניות שהציג בית משפט קמא לתמיכה בהודאה לא היו מספיקות, שכן הן לא איששו באופן משמעותי את ההודאה ולא הסירו את הספק שבהודאת שווא. עוד טען המערער כי החקירה הייתה רשלנית ורצופת טעויות, אשר פגעו ביכולתו להתגונן. בית המשפט הסכים כי החקירה אכן סבלה ממחדלים משמעותיים, לרבות היעדר בירור טענות המערער ואי עריכת חיפושים. מחדלים אלה, לצד משקלה הנמוך של ההודאה והיעדר ראיות חיצוניות משכנעות, יצרו ספק סביר בדבר אשמתו של המערער באישומים של הוצאת ומכירת 300 רימונים. עם זאת, המערער הורשע בהוצאת 40-30 רימונים ובמכירת שמונה רימונים, בגינם נגזרו עליו שנתיים מאסר, החל ממועד מעצרו. פסק הדין הזכיר גם את התנהגותם הבלתי ראויה של הסוכן והמפעיל בחקירה והמליץ להפיק לקחים למקרים עתידיים. יתר רכיבי העונש שהטיל בית משפט קמא, לרבות קנס, נותרו על כנם.